החסיד שהוכתר ל’גורו קבלה’ בניו יורק וסוחף אחריו אלפים

שיעורי הקבלה שהוא מוסר סוחפים אלפי מאזינים • הספרים המיוחדים שהוא מוציא לאור הפכו לרבי-מכר • ב'טישים' שהוא עורך בניו יורק משתתפים מאות אברכים מקהילות חסידיות בבורו פארק ומונסי, לצד ליטאים וצעירים שלא יודעים מהי יהדות • כך הפך הרב דובער פינסון, אברך חסידי מברוקלין, למשפיע רוחני שמשנה את חייהם של המונים
משה מרינובסקי
י"ט אייר התשע"ו / 26.05.2016 22:29

זה לא סוד שבשנים האחרונות יש התעוררות גוברת והולכת, אפשר לומר צימאון, לדעת ולהכיר את תורת הסוד. זה גם לא סוד שיש גורמים שונים, שבמסווה של שמות תמימים כמו ‘חוג לקבלה’, עוסקים במושגים מעולם הסוד, לא בדרך הראויה והמקובלת.

ערב ל”ג בעומר קיים ‘כפר חב”ד’ שיחה עם הרב דובער (דובי) פינסון, חסיד חב”ד מניו יורק, שבשנים האחרונות הפך ל’גורו קבלה’ שסחוף אחריו אלפים.

לשיעוריו ולספריו יצאו מוניטין ועל שומעי לקחו נמנים גם חסידים ואנשי מעשה, חרדים תושבי בורו פארק ומונסי – חסידים וליטאים. בד בבד הוא פעיל מאוד בקרב יהודים שאינם שומרי מצוות לעת עתה.

ומה שיותר מפתיע: הוא מצליח לחבר בין הצבורים השונים.

מוקד פעילותו הוא באזור בראון סטון ופארק סלופ בברוקלין. המכון שהקים, המכונה ‘עיון’, מפעיל בין השאר מוסד ייחודי של ישיבה וכולל ללימוד תורה, עם דגש על סודות התורה, שרבים מהלומדים בו עושים במסגרת זו את הצעדים הראשונים שלהם בעולם התורה והמצוות, ומעת לעת נפגשים ולומדים ומתוועדים בצוותא עם קבוצה רצינית של יהודים חסידיים מבורו פארק וממונסי – “וכפי שאני רואה את הדברים, המפגשים הללו מועילים לשני הצדדים”, אומר הרב פינסון.

כך או כך, הרב פינסון, זכה לקרב מאות ליהדות וחסידות וגם לחבר עשרות ספרים המביאים את אור פנימיות התורה לצבורים רחבים. ופעילותו הולכת ומתרחבת.

בל”ג בעומר השנה, למשל, צפויים לבוא לבית המדרש של ‘עיון’ לא פחות מאלף אנשים להשתתף בשיעורו המיוחד.

ספריו, שנכתבו באנגלית, מתורגמים לשפות נוספות והוא מרצה מבוקש בארצות הברית וגם מחוצה לה.

מה שעשוי לעניין במיוחד את דוברי העברית, שבימים אלה הוקם מכון במסגרתו הרב פינסון יכתוב ספרים על נושאים שונים בפנימיות התורה בעברית.

ביקשנו מהרב פינסון להגדיר את המאפיינים הייחודיים של ספריו ואת סוד הצלחתם.

• גם לפני הופעת הספרים הללו היה חומר רב ומגוון של חסידות באנגלית.

הרב פינסון: “המאפיין הראשון והבולט של הספרים הוא העובדה שיש בהם את כל פרד”ס התורה. בספר על מצוות תפילין, לדוגמא, יש לא רק הסברים על המצוה על-פי הקבלה והסוד עם ביאורים מתורת החסידות, אלא דברים מכל ארבעת חלקי התורה – פשט, רמז, דרוש וסוד. החל מפסוקי התורה ודברי חז”ל בגמרא ובמדרשים ועד לדברים מהזוהר ומכתבי האריז”ל, כאשר הביאורים מתורת החסידות מראים איך בעצם כל חלקי הפרד”ס הם חלקים של תורה אחת, שכן החסידות מוסיפה נופך בכל החלקים וכך כולם הופכים לחטיבה אחת.

עם קבוצה ממעריציו על קברו של מקובל באמסטרדם:  

 

“המאפיין השני של הספרים הוא שאמנם מצד אחד הם עיוניים ויש בהם מה שמכונה פילוסופיה, אבל בד בבד יש בכל עניין דגש חזק על צד ה’עבודה’, עם הסברים מפורטים איך האדם עצמו יכול וצריך להתחבר לנושאים העמוקים הללו ולתת להם ביטוי בעבודת ה’ הפרטית שלו ובחיי היום יום בכלל”.

קהל היעד של הספרים והשיעורים של הרב דובער פינסון הוא מאוד מגוון. כשאנחנו תוהים איך מכינים שיעורים שיתאימו גם לאברכים חסידיים וליטאיים וגם למתקרבים מתחילים – הרב פינסון מסביר: “אכן, בכל מקום עלי להתאים את עצמי לקהל היעד. השיעורים לחבורת האברכים החסידיים בבורו פארק נאמרים באידיש והדברים מוגשים בסגנון הרגיל בפיהם, ואילו השיעורים למתקרבים-מתחילים נאמרים בתוספת של הקדמות נחוצות, אבל התוכן הפנימי והנשמה של הדברים זהים.

“יהודים מכל החוגים ומכל הסוגים צמאים לפנימיות. כולם מבקשים את השילוב האמור בין לימוד והכרת מושגים טמירים מעולם הסוד ובין דברים מעוררים מתחום ה’עבודה’ שלעיתים מכוונים יותר לעולם הרגש.

“רואים במוחש שיהודים מאוד רוצים לשמוע מה נאמר בכתבי האריז”ל על ‘יחודים’ ויחד עם זה צמאים להדרכות בעבודת ה’ איך להתעדן ולהתעלות מחיי הגוף הגשמי והעולם הזה”.

המכון ובית המדרש ‘עיון’ הוקמו לפני כחמש עשרה שנה והרב פינסון משמיע בו שיעורים בקבלה וחסידות לקהל גדול ומגוון.

חשוב לו להדגיש כי בדיוק כמו שספריו לא מתמקדים רק בצד ה’פילוסופי’ של הדברים, אלא יש בהם מאפיין בולט של ענייני עבודת ה’, כך גם השיעורים והדברים המעוררים שהוא משמיע בפני שומעי לקחו מכילים שלל הדרכות בעבודת ה’.

“אנשים צמאים לא רק לעצם העיסוק בתורה אלא גם מבקשים לחוש במתיקות של התורה, ואנשים לא מסתפקים בתפילה עצמה אלא כמהים לתחושת הדביקות באלקות תוך כדי התפילה ואנחנו משתדלים מאוד לתת להם גם את זה”.

• יש מרשם להגיע לידי כך?

“אנשים מחפשים רגש פנימי של דביקות באלקות, תחושה של קרבת ה’ שתמלא את כל המציאות שלהם, אפילו את הגוף ולא רק את הנפש. ולאחר שזכינו שהם יודעים שהדרך לזה נמצאת בפנימיות התורה, בוודאי שזו החובה והזכות שלנו להראות להם איך מגיעים לשם.

“הרי ברחבי העולם פזורים היום מכונים ומרכזים לרוב שמזמינים אנשים ללמוד ‘קבלה’. על אלה שאינם בדרך התורה והמצוות ונושאים את השם ‘קבלה’ לשווא – אין מה לדבר. אבל יש כאלה שבדרך כלל גם מתאימים לדרך התורה ולהשקפת היהדות האמיתית, אבל הלימודים שהם מלמדים הם מאוד שטחיים ומאוד חיצוניים, והעובדה היא שאנשים מחפשים את האור הפנימי. רוצים להתחבר לרוחניות, למשהו יותר נעלה ומרומם ולכן הם באים אלינו, ללמוד את ה’קבלה’ יחד עם תורת החסידות, ובתור חלק בלתי נפרד משאר חלקי התורה”.

הרב דובער פינסון, כבן ארבעים וחמש, הוא בנו של רבי נחום פינסון, מוותיקי חסידי חב”ד בקראון הייטס. אמו, רחל ע”ה, היא בת המשפיע הנודע רבי אברהם דרייזין זצ”ל. את חינוכו החסידי המקורי הוא קיבל ב’אהלי תורה’ בקראון הייטס.

מה הביא אתו לעיסוק כל כך נמרץ בסודות התורה?

הרב פינסון מגלה: “ההשגחה הפרטית הובילה אותי לכך בצורה מפתיעה בהחלט. בעקבות שליחות בסינגפור שבמזרח הרחוק, הקהילה המקומית ביקשה ממני לבוא לכהן כרב במקום לתקופה מסוימת. יום אחד כמה חברים בקהילה פנו בבקשה לא שגרתית לשמוע שיעור בנושא גלגולי נשמות.

“כידוע, הנושא מדובר בהרחבה בכתבי האריז”ל אבל לא מצוי בחסידות, ובוודאי לא מהווה אחד הנושאים הנלמדים בצורה מסודרת בשיעורי החסידות בישיבות חב”ד. לא יכולתי להשיב את פניהם ריקם ומצאתי את עצמי מחפש מקורות וצולל בסוגיה.

“זו היתה ההתחלה והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה. את סינגפור עזבתי בתום תקופה קצרה יחסית, אבל את העיסוק בסודות התורה אני הולך ומרחיב ואת העידוד הגדול ביותר לכך אני שואב מכך שברוך ה’ השיעורים והספרים הביאו הרבה-הרבה בעלי-תשובה.

נכון שלא כולם הפכו לחסידים בכלל, וחלקם משתייכים למה שקרוי באמריקה ‘אורתודוכסיה מודרנית’, אבל כל יהודי שעוסק בתורה והופך ליהודי שומר תורה ומצוות בוודאי ממלא את רצון ה’ ומקרב את הגאולה השלימה”.

במשך השנים הרב דובער פינסון נפגש עם המוני אנשים מחוגים שונים ומגוונים ובמסגרת זו היה עד לשלל סיפורים של השגחה פרטית מופלאה.

הנה אחד מהם:

“יום אחד, לפני כעשר שנים, הוזמנתי להרצאה במנהטן. כשהגעתי התברר שהיתה אי הבנה לגבי קהל היעד ובמקום ציבור צעיר וסקרן שאותו ציפיתי לפגוש, היתה במקום חבורת יהודים קשישים וחביבים.

כיון שכך, במקום ההרצאה שתכננתי להשמיע, החלטתי לספר להם סיפורים חסידיים.

בשלב מסוים הגיע למקום צעיר אחד, שהופעתו משכה תשומת לב בעיקר בגלל שהיה לו שער ארוך במיוחד. כשהתוכנית לקשישים הסתיימה, תפסתי את הצעיר לשיחה אישית.

הרב פינסוןהרב פינסון (שני משמאל) עם הרב משה שפירא והמקובל רבי יצחק מורגנשטרן

עד מהרה התברר שמדובר בבחור חכם ומוכשר ודיברנו כשעתיים על היסודות של קבלה וחסידות, פנימיות התורה. לקראת סיום השיחה גילה לי שבנעוריו קיבל חינוך דתי ואפילו היה תלמיד בישיבה לא חסידית ידועה אבל, לדבריו, לימוד הגמרא כשלעצמו לא משך אותו מספיק, הוא יצא מהישיבה ולאט לאט עזב את אורח החיים היהודי וכעת הוא עסוק בלימוד הפילוסופיה של הבודהיזם, רחמנא ליצלן.

בקיצור, שנה ופירש.

עכשיו, אמר הבחור, נודעו לי לראשונה כמה עקרונות מהצד הפנימי העמוק של היהדות ואני מוכן להמשיך להיפגש איתך מפעם לפעם. אלא שהוא הציב בפני תנאי שאקרא חומרים מסוימים שמעניינים אותו, כדי שיהיה לי מושג היכן המחשבות שלו נמצאות.

הסכמתי בתנאי שהוא יקרא שורה של חומרים שאני אספק לו, החל מספר התניא. בשעת לילה מאוחרת נפרדנו איש איש לדרכו, לא לפני שהחלפנו מספרי טלפונים וקבענו להיות בקשר בעוד שבועיים.

בשעת בוקר מוקדמת למחרת, הבחור מטלפן אלי.

‘בוקר טוב’, אמרתי לו, והוספתי בחיוך ‘מה, כבר עברו שבועיים?’…

‘עדיין לא”, הוא ענה ברצינות גמורה אבל תשמע מה קרה: ‘נשארו בידי כמה ספרים מהימים בהם למדתי בישיבה וביניהם יש לי בדירתי גמרא. אולי בגלל הרהור תשובה ואולי בגלל סיבה אחרת, במהלך הלילה פתחתי את הגמרא הזו. להפתעתי ולתדהמתי, מבין דפי הגמרא נפל פתק שכתוב בו, לא פחות ולא יותר – “להתקשר לדובער פינסון”. עכשיו אתה מבין למה מיהרתי לטלפן אליך לפני שעבר אפילו יום אחד מהשבועיים…

כך התחיל קשר קרוב בינינו ועם הזמן הבחור חזר ונהיה יהודי שומר תורה ומצוות המקפיד על קלה כחמורה.

מה ההסבר בדרך הטבע ל’פתקא מן שמיא’ שנפלה פתאום מהגמרא שלו?

האמת היא שאינני יודע אבל יתכן שאחד מתלמידי הישיבה באותם ימים שמע עלי ורשם לעצמו לטלפן אלי, ומן השמים כיוונו שבסופו של דבר זה יוביל להתקרבות מחדש של תלמיד אחר באותה ישיבה, ליהדות.

• הכתבה מתפרסמת באדיבות ‘כפר חב”ד’

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות