סגן הרמטכ”ל, אתה התבלבלת לגמרי

גורמים מסויימים - מקצתם בכוונה תחילה ומקצתם בחוסר הבחנה - כורכים עמדות לגיטימיות לחלוטין עם 'גזענות', וכך מדביקים לעם ישראל את התווית המאשימה אותו במעשיהם של הגרועים שבאויביו
מנחם ברוד
ה' אייר התשע"ו / 13.05.2016 08:15

האמירות המנסות להשוות תהליכים בעם ישראל למה שהתרחש בגרמניה הנאצית – מקוממות ומזעזעות. הן משקפות בלבול מושגים מוחלט וזילות נוראה של השואה.

יש באמירות כאלה כשל מוסרי חמור ביותר, מלבד הנזק העצום שהן גורמות ולתחמושת שהן מספקות לשונאי ישראל ולתנועות המקדמות את יוזמות החרם נגד ישראל.

זו תוצאה ישירה של נפנוף חסר אחריות במונח ‘גזענות’ כלפי עמדות שאין להן דבר עם גזענות ושנאת הזולת.

גורמים מסויימים – מקצתם בכוונה תחילה ומקצתם בחוסר הבחנה – כורכים עמדות לגיטימיות לחלוטין עם ‘גזענות’, וכך מדביקים לעם ישראל את התווית המאשימה אותו במעשיהם של הגרועים שבאויביו.

יסודות היהדות

האם שאיפתו של העם היהודי לשמור על ייחודו היא גזענות? האם הסירוב לצרף לא-יהודי למניין הוא גזענות? האם האיסור על יהודי להתחתן עם מי שאינו יהודי הוא גזענות? מי שמשיב על כך בחיוב שולל למעשה את דת ישראל כולה.

אין הוא מבקר ‘תהליכים’ שמתחוללים ‘בעת האחרונה’, אלא את יסודות דתנו מאז מעמד הר סיני.

בלבול המושגים הזה מתקיים כל הזמן.

פעמים רבות ראינו כותרות צעקניות המכריזות על ‘גזענות’ בחברה הישראלית, בעקבות סקרי דעת קהל. ומה הנתון שזעזע כל-כך את מחברי הסקר? – השיעור הגבוה (ברוך השם!) של יהודים המתנגדים לנישואי ילדיהם עם לא-יהודים. כדאי אולי להזכיר לכל ה’מזדעזעים’, שאילו אבותיהם לא היו שומרים על העיקרון הזה, הם לא היו כאן כדי ‘להזדעזע’.

אם זו ‘גזענות’, כי אז כל הגופים והארגונים העוסקים במאבק בהתבוללות ברחבי העולם הם גזענים. כל מי שפועלים לעידוד הנישואין של יהודים עם בני עמם הם גזענים. ובעצם גם המדינה היהודית, שיש בה חוק השבות, המקנה זכויות מיוחדות לעולים יהודים, היא גזענית.

עוד דבר שנכרך עם גזענות הוא התגובה הבריאה של יהודים כלפי אויביהם.

יהודים ביהודה ושומרון אינם רוצים לנסוע באותם אוטובוסים עם ערבים לא מפני היותם ‘גזענים’, אלא מפני שהם חוששים לחייהם. בתקופות שבהן מתעצם הטרור הערבי גוברים הקולות המתנגדים להעסקת ערבים – לא מתוך ‘גזענות’, אלא מפני שעובדים כאלה נהפכו לא אחת למרצחים.

תגובה בריאה

ויש עוד דבר שמבלבלים אותו עם ‘גזענות’, אף שאין מוצדק ממנו: הזעם המצטבר בציבור לנוכח התנהגותם של רבים מנציגי הציבור הערבי.

ההתקוממות על חברי כנסת, שבמקום לדאוג לרווחת בוחריהם ולשיפור תנאי חייהם, עוסקים יומם ולילה במתן סיוע מבפנים לאויבי ישראל – אינה ‘גזענות’. ההתגוננות מפני מי שמשאת נפשם היא החרבת המדינה היהודית – איננה ‘גזענות’.

העם היהודי איננו שונא זרים. להפך, איפה יש עוד עם בעולם שמכניס לארצו חולים מבני אויביו ומטפל בהם במסירות אין קץ?

אבל לעם היהודי נמאס לעמוד בחוסר אונים מול גורמים הנהנים מכל הזכויות של המדינה היהודית ועושים יד אחת עם המבקשים להשמידה. אין זו ‘גזענות’, אלא תגובה בריאה של עם בריא.

הדפס כתבה

2 תגובות

הוסף תגובה חדשה
    כנראה שהכותב לא קורא פוסטים בהם קוראים לשמאל בשם בוגד ויהודונים ולזה כיוון סגן הרמתקל
    13/05/2016 09:32
    hguy
  1. אם הכותב מסכים עם ביטויים אלה הרי שגם הוא שותף לתהליכים שהוזכרו. יתכן שאין לאמר זאת ביום הזיכרון לשואה משום שהדבר כואב אבל התהליכים הללו מאד מסוכנים והם תורמים לשונאנו בסיס אידיאולוגי.

  2. ה
    13/05/2016 14:48
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)
  3. ה”גזענות” בישראל היא רק לכאורית. ה”ערבים” השנואים, לא בגלל מוצאם הם שנואים, ואפילו לא בדרך של הכללה מחלקם על כולם. מדובר בשנאת בני תרבות מסוימת, כמו שנאת קניבלים, להבדיל, שאינה גזענות.
    |
    מדובר בשנאת בני תרבות לאומנית פרו-ג’יהאדיסטית שכל הפלסטינים, לרבות הישראלים שבהם, משתיכים אליה, פרט למעטים. בתרבות פרו-ג’יהאדיסטית זאת הצווי התרבותי (הנורמה) הוא לתמוך, במדה מסוימת, בצד הג’יהאדיסטי כאשר הג’יהאדיסטים לוחמים מלחמת חרמה בפרו-ציונים.
    דוגמה: לא יהיה נורמטיבי שם להצטרף ליחידה צה”לית שיעודה הוא להרוג בג’יהאדיסטים (למעשה, כיום אפילו ההצטרפות לשרות לאומי אזרחי היא פסולה בתרבות זאת). עוד דוגמה: צפיה בט.ו. בערוצי הסתה מוסלמיים ובהם תעמולה אנטישמית ארסית וחשיפת הילדים להשנאת יהודים. עוד דוגמה: חנוך מדור לדור לשנא פרו-ציונים ולדון אותם לכף חובה (ציטוט מזכרון מדברי הנשיא ריבלין, שמחבב ערבים: ילד בגן ילדים ערבי בישראל כששואלים אותו מיהו איש רע יענה “יהודי, חיל, מתנחל”).
    |
    אמנם, פגיעה בזכויותיהם של בני התרבות הלאומנית הפרו-ג’יהאדיסטית היא פסולה וגם מזיקה, לדעתי, אבל את שונאיהם אינני יכול לראות כגזענים. גזענות זה דבר אחר.
    לפיכך, האשמת יהודים בגזענות כלפי “ערבים” טופלת עליהם אשמת שוא שאינה מקדמת פתרון ובנוסף גם משרתת אויבים וגזענים אנטישמים.