ההפגנות של פעילי ‘הפלג הירושלמי’ בצמתים ובכבישים ביממה האחרונה, לצד העימותים עם כוחות המשטרה והמעצרים, העמידו את מעצרו של תלמיד ישיבת ‘שערי תבונה’ באילת בראש סדר היום של הציבור החרדי.
המפגינים מוחים על המעצר של מי שהם מגדירים ‘אסיר עולם התורה’, שנעצר על ידי שלטונות צה”ל משום שלא התייצב בלשכת הגיוס כדי להסדיר דיחוי של בן ישיבה,משום “ששמע לרבותיו”.
אלא שבשיחה עם אברך, בן משפחתו של העצור, עולה תמונה שונה לחלוטין – חמורה ביותר.
מתברר שלמשפחה, המתגוררת בעיר נתניה, אין כל קשר ל’פלג הירושלמי’, והם מעולם לא היו קשורים אל הגר”ש אויערבך או לפסקיו.
“אנחנו מצביעים ש”ס, בבית שלנו יש ‘ילקוט יוסף’, והרבנים שלנו הם הגר”ע יוסף זצ”ל והרב גבאי זצ”ל מנתניה”, מספר בן המשפחה בשיחה עם חרדים 10.
הוא מספר: “משה למד בישיבה קטנה בבני ברק, משם עבר לישיבה הגדולה באלעד. בראש הישיבה עומד הרב חדד, שמתנגד עקרונית להתייצבות בצבא. משה לא הזדהה עם הסיפור, אבל טכנית לא הייתה לו כל דרך להתייצב, באשר הביורוקרטיה היא כזו שקודם כל הישיבה מעבירה ל’וועד הישיבות’ את שמה ופרטיה ורק אחרי שמקבלת אישור עקרוני, כל בחור יכול לקבל טופס אישור לימודים.
“ברגע שהישיבה כולה לא פונה ל’וועד הישיבות’ – הבחור תקוע. צריך לחשוב איך לפתור את הדבר, למרות שאני מניח שאילו הייתה דרך כזו היו מסלקים אותו מהישיבה, במקרה שהיה מתייצב לדיחוי”.
הוא מודע לכך ש”בחורים אשכנזים רבים, גם אלה שהם עץ’ניקים, מסדרים לעצמם דיחוי בשקט, רק אותנו הספרדים משליכים”.
הידיעה על מעצר בן משפחתם הכתה את המשפחה בתדהמה. “משה בחור שהולך אולי מודרני, אבל לבוש כבן ישיבה ולומד. הוא אפילו לומד חברותא עם ראש הישיבה”.
הם החלו לברר מה קרה, שמעו שמשה נסע לים המלח, ולא ידעו בתחילה שמשם המשיך לאילת.
לדבריו, ברור להם במשפחה שבמועדון עצמו – ‘קרייזי אליפנט’ הוא לא ביקר, אלא שאת המונית חזרה הזמינו לכתובת של המקום, טכנית. או שכן או שלא, אבל לא זו הנקודה המשמעותית בסיפור.
הידיעה על המעצר גרמה בלבול רב במשפחה.
תחילה הם ניסו לפנות לרב אליעזר סורוצקין, מנכ”ל ‘לב לאחים’, המתגורר בסמיכות לבית המשפחה – אך הוא לא היה זמין. הלחץ הלך וגבר, המחשבה על בן משפחתם שנמצא במעצר הלמה בהם.
ואז הגיעו הטלפונים של עסקני ‘הפלג הירושלמי’, שהציעו עזרה ביד נדיבה. כולל פרקליט על חשבונם.
הם התפתו, ולא הבינו לאיזה מדרון הם מחליקים. פתאום הפך בן משפחתם ל’אסיר עולם התורה’, כאילו השקפתית חלק דעה אחת עם הלוחמים נגד התייצבות בלשכות הגיוס, בניגוד לדעתם של גדולי ישראל, ובעד ההפגנות בצמתים.
“בנתניה לא ממש מכירים את סיפורי המחלוקות, ובטח לא אצלנו הספרדים. ההורים שלו אנשים פשוטים, עם אמונה תמימה, הבנות לומדות בבית יעקב, החתנים אברכים אנשי חינוך.
Yonatan Sindel/Flash90
“לא פעם אמא שלו אמרה לו, תגיש דיחוי, שלא תסתבך. אבל הוא היה אומר לה: איך אגיש? מאיפה יהיה לי טופס? הוא היה מרגיע אותה: אל תדאגי, זו צרת רבים, כל החברים שלי עושים אותו דבר. אם אני אלחם בהנהלת הישיבה – עוד יעיפו אותי”.
הוא מספר: “אבא של משה הגיע לבית המשפט, מישהו עמד לידו ואמר לו מה להגיד…. תגיד שמשה חזק, שאסור להתגייס, שהוא יחזור ללמוד תורה… והאבא אמר בלי להבין שהם מנצלים אותו כדי לחזק כאילו את ההשקפה שלהם. כאילו מישהו מגדולי ישראל רוצה שבחורי ישיבה יתגייסו.
“האבא פשוט לא הבין ששמים לו מילים בפה, תוך ניצול שלו”, הוא טוען. “במקום שיגיד לשופט את האמת, שאין להם בעיה להגיש דיחוי, אבל טכנית הייתה בעיה, הם שמו לו מילים בומבסטיות בפה”.
קרוב המשפחה מגלה: “האמת היא שמשה הלך כמה פעמים לבקו”ם, ניסה לדחות, אבל תמיד נתקע עם טופס שחסר. אין לו שום עקרון בנושא הזה, יש לו אחים שהיו מורים חיילים ולימדו בתלמוד תורה בנתניה תחת המסגרת הזו”.
הוא ממשיך: “איתי דיבר אחד מהאנשים היותר חזקים בסיעת עץ (השם שמור במערכת, מדובר בנציג ציבור – ש.ר.). התחננתי אליו: תעשו טובה, די עם ההפגנות, אנחנו לא אתכם בהשקפות, המלחמה הזו רק מזיקה למשה.
“הוא אמר לי: אנחנו יודעים מה אנחנו עושים, אתה לא מבין בזה. בלי הפגנות הוא יקבל שלוש שנים בכלא, עם הפגנות זה יירד משמעותית, הצבא יפחד. שמעתי שכעת הם מורים להמשיך בהפגנות ‘למרות שהמשפחה מתנגדת’.
“אני עצמי יודע טוב מאוד שהם מזיקים לכולנו. החילונים מסתכלים עלינו כמו על משוגעים. שורפים פחים, מפגינים, עושים בלגאן. אנחנו הספרדים ממש לא אנשי מלחמות, התחננו אליהם, תעזבו אותנו בשקט. אבל הוא אמר: אתה בחור צעיר, מה אתה מבין בדרכי פעולה. ובסוף, גם שמעתי שהם הקימו קרן כדי ‘להציל’ את משה. לא יודע אם זה נכון, זה עבר מפה לאוזן”.