אמא, די! • כל מה שאימהות אומרות לנו

פסח הוא חג האימהות.

הפזמון “עבדים היינו לאמא במטבח, כל מה שעשינו היא זרקה לפח”, שימש חלק אינהרנטי מן הילדות שלנו. לאימהות, לאו דווקא החרדיות, יש קאדר של אימרות, ציוויים, טיפים, ודרישות שלעתים נשמעים מעט הזויות, אבל איש בסופו של יום לא מעז להמרות אותן.

כי, מי רוצה להסתבך עם אמא?

קיבצנו, איפוא, כאן בחרדים 10, בסיוע ילדים ואימהות, כמה אימרות כנף, צוואות ועצות לחיים, אותן כדאי לגזור ולשמור, ולזכור כי גם אם אמא נשמעת מעט משונה, בסופו של יום הכל מגיע מאהבה, שהרי אין בעולם אהבה כמו אמא. חג חירות שמח.

אז נתחיל? הנה:

א. התנערת?

ב. לא התנערת. תבוא אלי ואני אנער אותך לפני שאתה מוציא לי חמץ לכל החדרים.

ג. מי אכל פה קורנפלקס במסדרון?

ד. אני שואלת בפעם האחרונה.

ה. בערב פסח אני עושה ספונג’ה בכל החדרים, אף אחד מכם לא יהיה בבית, תלכו לאן שאתם רוצים. לא כאן.

ה. אל תשכח להשתתף בסיום בערב פסח, תאכל שם משהו, אחרת תהיה צריך לצום כל היום.

ו. תאכלו, יש בשפע. אלי אתה לא רוצה לטעום מהאורז?

ז. אלי תטעם מהאורז, אנחנו ספרדים יש לנו מזל, אנחנו יכולים לאכול. האשכנזים מקנאים בנו.

ח.  זו המתנה לסבתא, לכבוד ליל הסדר, יפה לא?

ט. קח תפוח.

י. אל תישן עם גרביים. זה לא טוב לרגליים, צריך לאוורר אותן.

יא. אף פעם אל תשב על האסלה בשירותים ציבוריים. שים ניירות.

יב. שמעת מי נפטר? כן, מסכן היה חולה הרבה זמן, טוב בא נדבר על דברים שמחים.

יג. תגיד: מי התארס? לא… לא… לא… נו ניצה הבת של מירה [אבל שכחתי בכלל מקיומה].

יד. אכלת היום?

טו. המשגיח שאל אותך איך קוראים לך?

טז. ומה אמרת לו? (מה באמת?)

יז. אמרת לו שאתה הנכד של סבא?

יח. ומה הוא אמר? הוא הכיר?

יט. זה טוב שאמרת. אני מתקשרת לסבא להגיד לו.

כ. שתית מספיק?

כא. לאכול את הכל, שילמנו על המלון מספיק כסף, לא להשאיר.

כב. לא כולם חייבים לדעת שיש לנו מחשב בבית.

כג. תנמיכו את המוזיקה, לא כל השכנים צריכים לדעת שאתם שומעים טיף וטף.

כד. אני שמחה שאת חברה של יהודית רייזנר, הם משפחה טובה, תזמיני אותה אלינו.

כה. אני לא רוצה שתלכי אל אפללו. אם סמדר רוצה לבא אלינו בבקשה, אצלם לא.

כו. אתה לא חייב להגיד לכלה כל דבר.

כז. לבשת סוודר?

כח. יש לה טעם טוב לכלה שלך, אני אומרת לך.

כט. לקחת מספיק תחתונים וגופיות לישיבה?

ל. אל תשתו ישר מהברזייה, יש שם הרבה חיידקים, אני יודעת? אולי אפילו כלבים שתו מזה.

לא. תאכלו גם את הקשה של הלחם, זה הכי בריא.

לב. לקחת עליך כסף? אל תצא בלי משהו בכיס.

לג. אף פעם אל תיקח את המוצר הראשון שבמדף, תיקח מבפנים.

לד. תשתה את המיץ תפוזים שסחטתי מהר, לפני שיגמרו כל הוויטמינים.

לה. אתם קונים מכונת כביסה, תיקנו רק גרמנית, הגרמנים יודעים לעשות מכונות ימח שמם.

לו. השבוע החתונה של קובי, תגיעו בזמן לחופה, זה בן דוד שלנו.

לז. אין לי כסף.

לח. מה אתם חושבים שזה גדל על העצים?

לט. כשאני הייתי ילדה היתה לי שמלה אחת ליום חול ואחת לשבת. זהו. סבתא אף פעם לא קנתה יותר ואנחנו לא ביקשנו.

מ. הוא שילם לך על העבודה שעשית? אל תתבייש לבקש, עבדת.

מא. איפה הנעליים שלך? בדיוק איפה שהנחת אותן.

מב. לא להתמלאות מהמנה הראשונה, יש עוד אוכל. הכנתי לשון.

מג. אין לך מה להתבייש, מה גנבת משהו? (לא, אבל הכובע החדש מעורר חשד כי אני כזה).

 מד. אתה לא רוצה להביא את זה? אין בעיה, אני אלך להביא (בשלב הזה הילד קם ומוחה: לא, לא, אני אביא. האם קם הילד החצוף שאמר: רעיון טוב, תביאי).

מה. אתה ילד יפה, אין לך במה להתבייש.

מו. המחשב שיש לנו הוא רק לצרכי עבודה של אבא. וגם לראות את הווידאו של החתונה של מיכלי.

מז. אני לא יודעת מה הם עושים שם בישיבה, האמת אני לא רוצה לדעת.

מח. נשאר לך ביס אחד, אתה יודע איך היו רבים על זה בשואה.

מט. זה לא ההכשר שלנו, אנחנו לא אוכלים מזה.

נ. הילדים האלה, מה אני אעשה אתם?

נא. אני אוהבת אותך.