הסיפור הזה לא ישאיר אתכם אדישים: ג’ ,תשוב השכונה החרדית רמת בית שמש ב’, הוא אב לשמונה ילדים, בהם תאומים בני חמישה חודשים בעלי ‘תסמונת דאון’, אליה נלווים סיבוכים נוספים כמו בעיות לב, אצבעות מחוברות, ועוד.
עד שמחת תורה, מועד הולדתם של התאומים, עבד ג’ בעבודות שונות, אולם מאז הוא טרוד בטיפולם – מבית חולים והביתה, ומהבית למרפאות וטיפולים.
מטבע הדברים פנה האיש אל רבנים בשכונתו, המשתייכים ל’עדה החרדית’ – להתייעצות.
התשובה שקיבל הדהימה אותו: “הוצא אותם מהבית, מסור אותם לאימוץ”.
הרבנים הסבירו לו כי אחזקת הילדים ‘תהרוס לו את הבית’, וכי זה ‘זה מגיע על חשבון הילדים האחרים’.
ג’ ההמום לא ידע כיצד להגיב.
“אולי אתגרש, אעבור לגור בצימר, ואז הבית בוודאי לא ייהרס”, הוא אומר לחרדים 10. “אלו לא ילדים שאי אפשר לטפל בהם, הם מחזירים חום ואהבה, הקב”ה נתן לי ילדים ואני רוצה לשמור על המתנה הזו של ה'”.
בכך לא תמו תלאותיו של ג’.
הוא פנה אל נציגי קופות הצדקה בשכונה, כדי שיסייעו לו בכלכלת הבית: “אני כבר לא עובד חצי שנה, אני כל הזמן מתרוצץ בין בתי החולים”.
התגובה שקיבל תאמה את זו של הרבנים: “חבל, תוציא אותם מהבית, תעביר אותם לאימוץ”.
ג’ סירב, כמובן, ועזרה מקופות הצדקה לא ניתנה לו עד כה: “ביקשתי מקרנות אחרות מחוץ לבית שמש, כולם שמחו לעזור, זה נתן אלף זה נתן 3000”.
• איך אתה מסביר את זה שרבנים חרדים, מציעים כזו הצעה?
“הם לא רוצים שיפול עליהם תיק. שאבקש מהם כסף. הם כמובן מסבירים את זה בנימוק של ‘הרס הבית’, אבל הסיבה האמיתית ברורה לי”.
יצויין כי הרבנים עליהם מדבר ג’ הם רבנים הפוסקים לבני עדתם ‘בכל דבר שבקדושה’, כפי שהוא מגדיר, כך שההוראה – הצעה שלהם, מקבלת קונטקסט חמור יותר.
“יש ארגון בשם תיסמוטק, חילוני”, אומר ג’. “דווקא הם מטיפים להשארת ילדים מן הסוג הזה בבית. היום, עם ההתפתחות של הטכנולוגיה והיכולת הרפואית לסייע במגוון מצבים, גם בלתי פשוטים, ניתן בהחלט לגדל ילדים כאלו בבית”.
הרבנים וקופות הצדקה של שכונת רמת בית שמש ב’, סבורים כפי הנראה אחרת.
את זהות נציגי הקופות והרבנים סירב ג’ לחשוף ברבים.
שכונת רמת בית שמש ב’ עלתה לתודעה הציבורית בגין זיהויה עם חלק מקנאי העדה החרדית, ופרסום התנגדויות קולניות והתגרויות בחיילי צה”ל וארגונים חברתיים כמו מפתח.