איך הגיעה אישה חרדית אל המסלול לרפואה בבר אילן?

אליעזר היון
|
כ"ח אדר א' התשע"ו / 08.03.2016 17:40
רבקה זך היא אם לילד, וסטודנטית חרדית במסלול לרפואת נשים בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן • “רופאה חרדית יכולה להבין את הניואנסים העדינים במהלך הענקת טיפול המתאים ביותר למגזר”

רבקה זך, היא אשה חרדית, אם לילד בן 4, וסטודנטית במסלול מאד לא אופייני לנשים בנות המגזר: לימודי רפואה בפקולטה לרפואה של בר אילן.

“באתי מבית של עולי ברית המועצות, בו יש חשיבות רבה לרכישת השכלה גבוהה בכל תחום שהייתי בוחרת”, מספרת רבקה. “כילדה קטנה חלמתי להיות רופאה, אבל בתיכון מאוד נהניתי במגמת ביולוגיה ולכן הלכתי ללמוד מדעי החיים.

“מדעי החיים הוא מקצוע מסקרן, הנוגע במדע הבסיסי ויישומו בתחום המחקרי. בסיום לימודי התואר הראשון הרגשתי צורך ללכת לכיוון מחקרי ולהעמיק. אך למרות אהבתי לביולוגיה, הייתה חסרה לי התקשורת האנושית עם בני האדם. נושא המחקר הוא מאוד חשוב ואני רואה את עצמי עוסקת בזה בעתיד, אך לא רק בו. במסגרת מחקרית אין אפשרות נתינה לאחרים  בטווח הקצר, כיוון שההשפעה על האנושות היא במרחק של עשרות שנים”.

בעיצומו של התואר השני, שמעה רבקה על התוכנית הארבע שנתית בפקולטה לרפואה בגליל והחליטה להתמודד עם האתגר.

בתהליך ממושך עברה את שלבי המיון והתקבלה ללימודים. היא רואה את תהליך הקבלה ללימודים כמשהו ניסי ולא טריוויאלי.  בילדותה חזרה בתשובה, ואינה חרדית מבית. אורח חייה מציב בפניה אתגר בשילוב בין העולמות.

איזו רופאה תרצי להיות? 

“בעלי, עוד מתחילת הלימודים אמר לי: תלכי לתחום שאת אוהבת ורוצה. אחד הדברים שדחפו אותי ללימודי רפואה הוא מחסור חמור ברופאות נשים ובייחוד מהמגזר החרדי. רופאה דתית חרדית יכולה להבין את הניואנסים העדינים במהלך הענקת טיפול המתאים ביותר למגזר זה. בסוף הכשרתי כרופאה מומחית- ככל הנראה ארצה לשלב בין עבודה בקהילה ולבין עבודה בבית החולים.

22222222 צילום: יוסף זך

 “במסגרת עבודתי בקהילה אני רואה את עצמי מתמקדת גם ברפואה מונעת; עזרה בקידום הבריאות באוכלוסיה החרדית ובפרט אצל הנשים. הנושא שפחות בא לידי ביטוי במגזר זה, ולכן הייתי רוצה לעסוק דווקא בו. הייתי רוצה להוות כתובת לנשים באזור מגורי בכל נושא הקשור לרפואה בכלל ולקידום בריאות בפרט.  בבית חולים אפשרות זו מצומצמת יותר וזמן האינטראקציה עם חולות קצר לעומת העבודה בקופת החולים. מבחינתי השילוב בין שניהם הוא אידיאלי”.

זך מסבירה גם כי קיים הבדלים בין מרכז הארץ לפריפריה בשאלת היחס לבריאות: “יש הבדל משמעותי בין האוכלוסייה בפריפריה לאוכלוסיה במרכז הארץ מבחינת המודעות לשמירה על אורח חיים בריא ובריאות בכלל.  סיבות רבות לכך, בין היתר המרחק הגיאוגרפי משירותי רפואה זמינים, המצב הסוציו-אקונומי הממוצע של המשפחות וכדו’. בפריפריה יש ריכוז גבוה של משפחות ברוכות ילדים.

“בנוסף יש הבדל משמעותי בגודל המשפחה החרדית שבה הנשים ולדניות, עם ממוצע גבוה של ילדים למשפחה. מכאן נגזרת מערכת יחסים אינטנסיבית בין הנשים לבין רופאי נשים”.

את הסטאז’ רבקה לא תעשה בגליל אלא בירושלים בשל שיקולים משפחתיים. אך היא מעוניינת לחזור לגליל להתמחות אם תוכל. האופציה הזאת נמצאת על הפרק אך חשוב לה להדגיש שישנו קושי במציאת עבודה לבני הזוג בגליל.

“אני רואה את עצמי מגדלת את משפחתי בעיר קטנה או יישוב, עם השקט, השלווה והנופים המרהיבים בגליל, מתמחה עם אוכלוסייה שהכרתי במהלך הלימודים, בבית חולים בינוני בגודלו המאפשר הענקת יחס אישי ואנושי לבאים בשעריו”.