חסיד בעלזא מאושר: במתחם שלו ב’שנלר’ נחשף בית גתות ומרחץ רומי

ממצאים בני יותר מ-1600 שנה התגלו במהלך חפירות ארכיאולוגיות שמנהלת רשות העתיקות לקראת הקמת שכונה חרדית במתחם שנלר • ארכיאולוג מחוז ירושלים: "דוגמא מצוינת לשיתוף פעולה עמוק והדוק עם הקהילה החרדית. המגזר מגלה התעניינות" • בעל המתחם: זה משביח לי את הנכס
יוני גרין
כ"ב אדר א' התשע"ו / 02.03.2016 09:52

ממצאים בני 1,600 שנה, נתגלו לאחרונה במהלך חפירות הצלה, שמנהלת רשות העתיקות במתחם שנלר בירושלים, לקראת הקמת שכונה לציבור החרדי.

בית היתומים שנלר פעל בירושלים משנת 1860 ועד מלחמת העולם השנייה. בימי המנדט הבריטי בירושלים, סולקו ממנו תושביו הגרמנים ובמקום הוקם בסיס צבאי. לאחר נסיגת הבריטים, בשנת 1948, עבר המקום לידי כוחות ההגנה. המתחם המשיך לשמש כמחנה צבאי של צה”ל עד שנת 2008.

בחפירה הארכיאולוגית התגלו ממצאים מעניינים ומגוונים מעברה של ירושלים, שהבולט בהם הוא בית גתות גדול ומרשים להכנת יין מהתקופה הרומית או הביזאנטית, לפני כ-1,600 שנה.

המתקן המשוכלל כולל משטח סחיטה המרוצף פסיפס לבן. במרכזו בור עיגון למכבש בורג, שסייע במיצוי מרבי של התירוש מהפרי.

מסביב למשטח הסחיטה הותקנו שמונה תאים לאחסון הגפנים, ואולי גם ליצירת תערובות של תירוש עם חומרי טעם נוספים – ועל ידי כך ייצור של יין בטעמים שונים.

הארכיאולוגים מעריכים, כי בית גתות זה שימש את תושביו של בית אחוזה גדול, שתושביו התפרנסו, בין היתר, גם מגידול גפנים וייצור יין.

בסמוך לגת המרשימה התגלו עדויות לקיומו של בית מרחץ במקום, בדמות צינורות חרס ששימשו לחימום המרחץ, ומספר לבני חרס. חלק מהן נושאות טביעות עם שמו של הלגיון הרומי העשירי. לגיון זה היה אחד מארבעת הלגיונות הרומיים שהשתתפו בכיבוש ירושלים היהודית, ויחידותיו המשיכו לשהות בעיר עד לשנת 300 לספירה בקירוב.

מתחם שנלרבית הגתות המשוכלל. צילום: באדיבות רשות העתיקות

בין מרכזיו העיקריים של אותו ליגיון רומי היה זה ששכן באזור בנייני האומה המרוחק מאזור החפירות הנוכחיות כ-800 מטר בלבד. שם אף פעל מרכז גדול לייצור של כלי חרס ולבנים.

הארכיאולוגים מציעים כי האתר בשנלר, במתכונת של בית אחוזה, מהווה נספח יישובי לאתר המרכזי שנחשף בעבר בבנייניי האומה. כמקובל בעולם הרומי, גם כאן בשנלר שולב בתכנית בית האחוזה בית מרחץ פרטי.

החשיפה הארכיאולוגית הנוכחית, מהווה למעשה המשך לחפירות ההצלה שנערכו באתר לפני כחצי שנה, אז נחשפו באתר עדויות לקיומו של יישוב יהודי מסוף ימי הבית השני.

אלכס ויגמן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות: “שוב ירושלים מוכיחה שאיפה שלא נזרוק אבן, נמצא שרידים עתיקים הקשורים לעברה המפואר של ירושלים. מהממצאים הארכיאולוגים שהתגלו כאן מצטיירת תמונתה של ירושלים – חיה ותוססת ופעילה, מהעת העתיקה ועד לזמן המודרני”.

ארכיאולוג מחוז ירושלים, עמית ראם, אמר: “זוהי דוגמא מצוינת לשיתוף פעולה רב שנים, עמוק והדוק עם הקהילה החרדית. הציבור רגיל לשמוע בדרך כלל על המאבקים בין הארכיאולוגיים לעדה החרדית סביב סוגיית הקברים, אך הוא לא ער לעשייה היום-יומית המשותפת, ולהתעניינות שמגלה המגזר החרדי בנושא. רשות העתיקות, בדומה לשאר המגזרים, פועלת להטמעת המורשת התרבותית הקדומה גם בקרב אוכלוסייה זו”.

בעל המתחם בו התגלו הממצאים, חסיד בעלזא, מאושר מהתגלית. הממצאים הללו, הוא אומר, רק משביחים לו את הנכס. זאת משום שבחלק מהפרויקט הוא אמור להקדיש 14-15 דונם לפארק, ולדבריו יהיה זה פארק ארכיאולוגי מושקע, שיתבסס על הממצאים מרחבי השטח כולו.”זה משביח לי את הפרויקט, ולא משהו שמפריע לי…”

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות