שלא נדע: מה היא פשיטת רגל וכיצד ניתן לצאת ממנה?

הליך פשיטת רגל מיועד לאדם אשר נקלע לחובות ואין ביכולתו לפרוע אותם.

בניגוד לדעה הרווחת כאילו חברה יכולה ‘לפשוט רגל’, פשיטת רגל עוסקת ביחידים בלבד, וההליך המקביל המתאים לחברה חדלת פרעון (כלומר חברה שאינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות) הינו ‘פירוק’. בהליך פשיטת הרגל, החייב הינו האדם אשר נקלע לחובות, והנושה – הינו כל גוף (חברה, אדם פרטי, שותפות) לו חייב החייב כספים.

מהי מטרתו של הליך פשיטת רגל?

להליך פשיטת הרגל מספר מטרות. האחת, לטובת הנושים – הליך פשיטת הרגל מאפשר לכנס (לאסוף ולרכז) את כל נכסי החייב ולחלק אותם בצורה היעילה והטובה ביותר ובהתאם ליחס החוב המגיע לכל נושה. השנייה, לטובת החייב – ההליך מאפשר לחייב שנקלע לקשיים ואינו מסוגל לפרוע את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים על ידי שמיטת חובותיו בסופו של יום וקבלת הפטר מן החובות (כפי שיורחב בהמשך). מטרה נוספת להליך, שהינה מטרה חברתית רחבה יותר היא החזרת פושט הרגל למעגל העבודה, והחזרתו למסלול בו הוא ממצה את כושר השתכרותו, דבר המגדיל את העושר החברתי המצרפי.

כיצד ניתן להיכנס להליך פשיטת רגל?

הכניסה להליך פשיטת הרגל יכולה להיעשות על ידי החייב, או על ידי הנושה אשר בהתאם לתנאים הקבועים בדין יכולים להגיש בקשה לפשיטת רגל. בית המשפט שידון בבקשה הינו בית המשפט המחוזי.

נסביר מספר שלבים המתרחשים בהליך פשיטת רגל:

צו הכינוס – בית המשפט המחוזי רשאי לתת צו לכינוס נכסי החייב. צו הכינוס מתייחס לחובות אשר נצברו לחובת החייב עד ליום מתן צו הכינוס בלבד. מרגע שניתן צו הכינוס, מנועים הנושים לפתוח או להמשיך בהליכים משפטיים נגד החייב,[1] כולל פתיחה וניהול תיק הוצאה לפועל כנגד החייב, אלא אם קיבלו על כך אישור מבית המשפט. יחד עם זאת, נושה אשר חובו מובטח (משכנתא, משכון, וכדומה), יכול לממש את בטוחתו ברשות בית המשפט. כמו כן, צו הכינוס אינו משהה הליכים פליליים והליכים מסוג תביעה לסילוק יד.

במעמד צו הכינוס ממנה בית המשפט בדרך כלל מנהל מיוחד/ נאמן אשר תפקידו לכנס ולרכז את נכסי החייב, לאמוד ולבחון את גובה חובות החייב לנושים השונים (תביעות החוב כפי שיוסבר להלן), ובסופו של יום לפרוע בצורה מקסימלית את החובות אשר אושרו על ידי הנאמן מתוך נכסי החייב.

הכונס הרשמי (הגוף האחראי הרשמי מטעם המדינה על הליך פשיטת הרגל), משמש כמפקח על פעולות הנאמן, ובמקרה שלא מונה נאמן לנכסי החייב, ישמש הכונס הרשמי כנאמן על נכסי החייב.

תביעות החוב –  תביעת חוב היא הדרך של הנושה לנסות ולקבל מהחייב את החוב לאור העובדה שהוא מנוע כאמור מלפתוח בהליכים משפטיים כנגד החייב לאחר מתן צו הכינוס. תביעת החוב תוגש בתוך שישה חודשים מיום פרסום צו הכינוס ברשומות.

הסדר נושים – החייב יכול להגיע להסדר עם נושיו לאורך הליך פשיטת הרגל ואף לפניו. הסדר הנושים יובא לאישור בית המשפט אשר יכול לקבל את ההסדר, להתנות אותו או להתלות אותו.

דיון בבקשת פשיטת הרגל – בתום שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס יקיים בית המשפט דיון בבקשת פשיטת הרגל אליו יוזמנו החייב, הנושים אשר הגישו תביעת חוב, והכונס הרשמי. בית המשפט יכול לדחות את הבקשה לפשיטת רגל אם שוכנע כי הבקשה הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל או אם שוכנע כי החייב יכול לפרוע את חובותיו. כמו כן יכול בית המשפט לדחות את מתן ההחלטה בבקשה על מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר. במידה והחליט בית המשפט להכריז על החייב כפושט רגל, יהיו נכסי פושט הרגל ניתנים לחלוקה בין נושי החייב ויוקנו לנאמן. לאחר מתן צו פשיטת הרגל יוכל הנאמן לפעול למימוש נכסי החייב ולחלוקתם בין הנושים.

על חייב שהוכרז פושט רגל מוטלות מגבלות כלכליות (הגדרתו כ”לקוח מוגבל מיוחד”, איסור על שימוש בכרטיסי חיוב, איסור לייסד תאגיד) האמורות למנוע ממנו ליצור התחייבויות חדשות. רובן של ההגבלות אינן “חדשות” לחייב, שכן כנגד רוב החייבים נפתחו הליכים משפטיים עוד טרם צו הכינוס במסגרתם הוטלו על החייב הגבלות דומות.

כיצד ניתן לסיים הליך פשיטת רגל?

צו הפטר- למעשה, קבלת צו ההפטר היא המטרה העיקרית של החייב בהליך פשיטת הרגל. ההפטר מהווה את השלב הסופי בו פוטר בית המשפט את החייב מכל חובותיו (למעט חובות מסוימים). פושט הרגל יכול להגיש בקשה להפטר בכל עת שיחפוץ, אולם בהתאם להנחיות הכונס הרשמי, ניתן יהיה לשקול את מתן צו ההפטר לאחר 4 שנים מיום מתן צו הכינוס.

במסגרת הבקשה להפטר, יקיים בית המשפט דיון במעמד החייב, נושי החייב, הנאמן והכונס הרשמי, וישקול את התנהגות החייב לפני כניסתו להליך פשיטת הרגל ובמהלכו, וכן את חובותיו ונכסיו. בית המשפט רשאי להעניק הפטר, להתלות או להתנות אותו בתנאים שונים.

לסיכום, הליך פשיטת הרגל הינו הליך מורכב, בו קיימים אינטרסים שונים, ולעיתים מנוגדים שמשמעותם הכלכלית עשויה להיות משמעותית ביותר. לפיכך, אנו ממליצים הן לחייב והן לנושה לקבל ייעוץ משפטי מקיף שמסגרתו ייבחנו נסיבות כל מקרה לגופו.

עוה”ד לירון נרונסקי ממשרד וולפסון ויינשטיין ושות’, עוסקת במשפט מסחרי ובדיני תאגידים, פירוק ושיקום חברות, יעוץ ולווי לתאגידים ופרטים בצעדים למניעת חדלות פרעון.