איך זה מתפספס לארדן עם המשטרה?

נתניהו לחץ על ארדן להישאר, ייבש אותו בהרכבת הממשלה ה-34, התערב לו במינוי המפכ״ל, אבל הפעם, ארדן לא הצליח לתמרן מהלך מתוחכם • דווקא בחלק היותר פשוט של המהלך - הוא נפל
טל שניידר
י"א תשרי התשע"ו / 24.09.2015 20:22

בשיא המו״מ הקואליציוני, אי שם בחודש אפריל, תהיתי:

“מה קורה עם המשרד לבטחון פנים? מי יקבל את המינוי לשר בטחון הפנים. מפתיע שהתיק הממשלתי הזה, המוחזק מזה שש שנים על ידי אותו השר, יצחק אהרונוביץ׳, אינו משהו שנלחמים עליו.

“יש בו הזדמנויות פוליטיות רבות: משטרה כושלת, שהתמקדה בכתבי אישום הזויים נגד פעילי מחאה חברתית במקום לעסוק באכיפה, משבר פיטורי/הדחת ניצבים עם אחרי גילויים רבים על מעשים חמורים בתוך המשטרה. עיסוק מוגבר של המפכ”ל היוצא בתדמית במקום במאבק בפשע.

“ויש שם גם הזדמנות לשר חדש להשפיע: מינוי מפכ״ל, מינוי ניצב אחד או שניים ברמה המידית. וכמובן: תיק בטחון הפנים, שהוא תיק המשטרה, הוא גם הזדמנות להשפיע מבחינה חברתית”.

בדיעבד: לא תהיתי, אלא טעיתי.

התיק לבטחון פנים מסתמן כמפנה שלישי בחיים הפוליטיים של גלעד ארדן.

ארדן, אחד השרים היותר מוכשרים, יורד ביגון שאולה עם התיק הזה.

בעבר הוא היטיב למנות אנשים (אבי ברגר, יונה ויזנטל, דוד האן, איילה חסון – לא כולם מינוי ישיר שלו, אבל תחתיו) בתיק התקשורת. הוא עמל קשה על הרכבת מועצת רשות השידור (מהלך אשר אותו נתניהו-אקוניס החליטו לחרב), הוא לא היסס לסגור ולנעול משרד ממשלתי שכל מהותו היתה סיבוך הבירוקרטיה בתחום הגנת העורף.

אם לא היה סוגר אותו, לבטח היה מרוויח עוד כמה נקודות בקרב מקורבים ומקורבי מקורבים אותם ניתן היה לשבץ לכל מיני מינויים.

אז איך זה מתפספס עם המשטרה?

ארדן נכנס נקי למשרד. לא היו לו כבלים קודמים או ניגודי עניינים שמפריעים לו לפעול. גם במערכת היחסים בינו לבין נתניהו, ארדן ידע לתמרן את עצמו בזהירות בעבר. לא התחבק יותר מדי, לא נכווה קשות. רצה לנסוע לאו״ם (בדיוק לפני שנה), אך ויתר אחרי שגדעון סער הודיע על פרישה ונתניהו חשש מריבוי פרישות בצמרת הליכוד.

הוא לחץ על ארדן להישאר, ייבש אותו בהרכבת הממשלה ה-34, התערב לו במינוי המפכ״ל, אבל הפעם, ארדן לא הצליח לתמרן מהלך מתוחכם.

דווקא בחלק היותר פשוט של המהלך: הבדיקה המינימלית הראשונית, של מינוי שנראה בלתי סביר – הוא נפל.

הטיעונים המקושקשים על כך שקשה למנות בכירים, שאף אחד לא רוצה, שאין אנשים טובים, התקשורת אשמה, היועץ המשפטי מתערב – הטיעונים הללו לא מתקבלים על הדעת. אייזנקוט, גנץ, פלוג, חדווה בר, יוסי כהן. אפשר לקחת את המועמד השני/שלישי וללכת עליו מיד בניסיון הראשון. וכן, ידוע לי שרבים וטובים סירבו לארדן.

עניינים פוליטיים/מדיניים נוספים:

• הרצוג, כמו גם ח״כים מסיעתו, יחימוביץ׳, נחמיאס-ורבין, מרב מיכאלי קוראים לנתניהו למנות אישה למפכ״לות. מעניין שכולם מבינים שהתהליך הופקע מידיו של ארדן. אפילו לא פונים אליו עם היוזמות והרעיונות לאוורר את המשטרה.

• מה בער לשלי יחימוביץ׳ לצאת נגד השגרירים לשעבר שבמעשיהם, מביעים עמדה שונה? חיים רוזנברג, איש מפלגת העבודה ותומך של יחימוביץ׳ מעלה שאלות.

• המלך עבדאללה מסרב לדבר עם ראש הממשלה נתניהו בטלפון. עצוב ומטריד. על פניו, זה נראה כמו המשך ישיר לציוץ שפרסם אודי סגל בערב יום כיפור: ״ישראל העבירה מסר חריף תקיף ויוצא דופן למלך ירדן: אל תברח מאחריות, הווקף הירדני נתן למתפרעים חמושים באבנים לישון במסגד אל אקצה״. בעוד תוכן המסרים הוא אולי נכון או ראוי, עצם העובדה שגורמים ישראלים נותנים לכך פומבי, מובילה להתדרדרות ביחסים עם ירדן.

מצד שני: ישראל בסופו של דבר כן נסוגה ומוותרת. לראיה, הר הבית סגור היום (חמישי) למבקרים יהודים.

מתוך הפלוג: www.talschneider.com

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות