אז מה צבי זרחיה, מצאת ‘אשם’?

בניהו יום טוב
|
ח' אלול התשע"ה / 23.08.2015 15:50
שלום, שמי בניהו יום טוב, חרדי מראשון לציון, גשר מעריב מעולם לא עניין אותי, מצבם של השקופים לעומת זאת, כן • החוצפה שלך צבי, לקרוא לביטול יום המנוחה בשביל לזרז את העבודות שמפריעות לך להגיע לעבודה בזמן – היא מרושעת

שלום, שמי עלי מנצרת. כל השבוע אני עובד קשה כטרקטוריסט, שבת זהו היום היחיד בשבוע שבו אני מבלה עם ילדי. השבת הם נשארו לבד כי בנת”ע החליטו לפנות את גשר מעריב על חשבון יום המנוחה שלי.

שלום, שמי ואדים מאשדוד. כל השבוע אני עובד קשה כנהג משאית, שבת זהו היום היחיד שאני יושב לארוחה משפחתית עם הורי ועם סבתא. השבת לא הגעתי, כי היה חשוב לפנות במהירות את הריסות גשר מעריב.

שלום, שמי מוחמד, מוסלמי מכפר קאסם. כל השבוע אני עובד קשה בפינוי פסולת בניין. יום שישי זהו היום היחיד שבו אני הולך למסגד להתפלל. השבוע לא נתנו לי ללכת, הייתי חייב להישאר בתל אביב כדי לפנות את הפסולת של גשר מעריב.

שלום, שמי קרן מתל אביב. יום שישי בערב זהו היום היחיד בשבוע שבו כל המשפחה שלי מתאחדת. אני מדליקה נרות, בעלי עושה קידוש וכל המשפחה מתיישבת לארוחה. השבוע לא הצלחנו לאכול בשקט וגם לא לצפות באולפן שישי בנחת, כי שר התחבורה החליט שהוא חייב לפנות את הריסות הגשר שממול לבית דווקא ביום המנוחה שלי.

שלום, שמי צבי זרחיה, עיתונאי דה מרקר. כל השבוע אני עובד במשרד הממוזג ושבת זהו היום החופשי שלי. בשבת האחרונה ביליתי להנאתי בחוף הים, כשאני מודאג מ’עונת המלפפונים’ התקשורתית ותוהה במה נעסוק ביום שאחרי ‘סאגת גשר מעריב’. במוצאי שבת אריה דרעי הוציא את ההודעה על התנגדותו לעבודות פינוי הגשר בשבת וסיפק לי את המנה השבועית.

נכון, לא אכפת לי מכל אלה שהזכרת, לא מעניינים אותי האנשים השקופים שנאלצו לעבוד על חשבון יום המנוחה שלהם, יש לי פה קלף נגד דרעי. לא רק חבר ממשלה, גם חרדי. אני הולך להפוך את הנושא הזה לעניין דתי ולהעסיק את התקשורת בשבוע הקרוב בכפיה החרדית של השר דרעי.

שלום, שמי בניהו יום טוב, חרדי מראשון לציון, גשר מעריב מעולם לא עניין אותי, מצבם של השקופים לעומת זאת, כן.

החוצפה שלך צבי, לקרוא לביטול יום המנוחה של עשרות עובדים קשי יום בשביל לזרז את העבודות שמפריעות לך להגיע לעבודה בזמן – היא מרושעת, אווילית ונטולת רגש.

העבודות על הרכבת הקלה ימשכו כשש שנים. שש שנים אתה רוצה לשעבד עשרות עובדים 24/7 מבלי לתת להם יום אחד של מנוחה.

יום מנוחה הוא לא עניין דתי, הוא עניין נפשי, פסיכולוגי ואנושי. את חוק שעות עבודה ומנוחה לא חוקקו החרדים, החוק הזה נחקק על ידי רוב חילוני.

אתה וחבריך לתקשורת אלופים בהמצאת סלוגנים של פלורליזם וחופש דת, תוך רמיסת רגשותיהם ושעות מנוחתם של אלפי עובדים מהשכבות החלשות ביותר במדינה; אתם לוחמים למען “הילדים המסכנים שרוצים אוטובוס בשבת כדי לבקר את הסבתא הבודדה” ומתעלמים מאלפי נהגי האוטובוס שיוותרו על היום המשפחתי שלהם; אתם נלחמים למען “הבחורה שבסך הכל רוצה לקנות חלב לקפה בשבת בבוקר” – ומתעלמים מאלפי עובדי קבלן שלא יצליחו לשתות קפה בבוקר, כי הם חייבים למהר לעבודה בסופר, כמו גם מעשרות בעלי מכולות ועסקים קטנים שיפשטו רגל עם פתיחת מרכולים גדולים בשבת.

הצביעות שלך ושל חבריך לתקשורת, שהופכת כל כל מאבק חברתי לכפיה דתית, היא דוחה ומקוממת.

קל לתקוף את שר הכלכלה שבתוקף תפקידו אוכף את חוק שעות עבודה ומנוחה, מאחר והוא אדם חרדי, חובש כיפה ועטור בזקן. אתם הופכים את העניין לכפיה דתית ונותנים לשטח לבעור מאליו.

הפעם זה לא ילך, הציבור לא טיפש ולא תצליחו לקנות אותו בססמאות חלולות וריקות מתוכן.

לעבוד או לא לעבוד בשבת זה לא עניין דתי, זה עניין חברתי, וכחברה שדואגת לחלשים עלינו לדאוג לשעות המנוחה של עלי, ואדים, מוחמד וקרן.

כי על חיים מבני ברק ושמעון מירושלים זה לא ישפיע.

הם ימשיכו לשמור את השבת בכל מקרה.

בניהו