1.
שלא תתבלבלו.
חרדי אינו נובע מקוד לבושו, אלא מקוד התנהגותו. רבים מאתנו חושבים שכל ההולך שחור-לבן, או כל הכורכת מטפחת לראשה הרי הם חרדים.
לצערנו הרב, לא פעם אנו מתבדים. אדם הלבוש כחרדי עושה מעשים שלא ייעשו, מעשים האסורים לפי כל אמת מידה, מעשים האסורים איסור חמור לפי הלכות התורה.
אנחנו קוראים לאדם זה ולעצמנו: “חילול ה'”! – ומתכוונים לכך שאם אדם חרדי עושה מעשים כאלו, הוא חרדי הגורם לחילול ה’ ולחילול הקבוצה החרדית שממנה יצא.
באמת צריך להבין שאדם העושה מעשי נבלה כלשהם הוא אינו אדם חרדי, הוא מחלל שם שמיים, אבל אינו מחלל את הציבור החרדי. הוא לפעמים משתית דבריו על תורת ישראל, אבל כל היודע מה אומרת התורה יודע שאדם זה לא מדבר מגרונה.
כדאי שנפסיק, לפחות אנו החרדים, לראות באנשים כאלו אנשים חרדים, שנחדל אנחנו להתנצל על כל מעשה נתעב של אדם מתועב, כי בדיוק כפי שאנו אמורים להתנצל, כך כל עם ישראל אמור להתנצל, ובכלל כל אדם באשר הוא אדם.
אדם שרצח אדם לא יכול להיות חרדי.
הוא אדם הלבוש בלבוש חרדי ותו לא.
2.
כל הורה מכיר את השלב בו הוא מתחיל לחשוב איך ללמד את ילדו, שהתחיל כבר להבין משהו מהחיים, מיהו איש זר.
בספרי לגיל הרך, אני מנסה להסביר לילדים מיהו האדם הזר, בלא להכניסם ללחץ מיותר. בכתבותיי להורים בעיתונים ובאתרים שונים אני מביאה את ההורים להבנה איך לספר לילדם מיהו האיש הזר.
במסגרת הכוונת הילד, מגיעה תמיד התהייה: איך להכין את הילד לקראת מפגש עתידי העלול לקרות, עם אדם חרדי שמנסה להרע לו?
זה יכול להיות השכן מהבניין שלנו, זה יכול להיות המורה בכתה, זה עלול להיות המתפלל בבית הכנסת. כן, מכולם צריך להיזהר ולדעת להישמר.
בטעות רבים מאתנו אומרים לילד: גם אדם חרדי עלול לעשות לך דבר לא טוב!
האם אדם חרדי עלול לעשות מעשה נורא שכזה? והלא ברגע שעושה זאת איננו חרדי, בואו נדייק ונאמר לילד: לפעמים אדם בלבוש חרדי עלול… שהרי אילו היה חרדי לא היה עושה…
3.
“למה כל כך חשובים לי החליפה והכובע?”- רוטן בן ה-17 כשהוא שוכח בבית את בגדי הייצוג שלו ויוצא לדרכו.
“מה פירוש למה?”- מזדעק האב, “והלא חרדי אתה!”
חם בחוץ. השמש יוקדת. החליפה כבידה והכובע מעיק. בן ה-17 משאיר את הבגדים המכבידים בבית ורץ לו החוצה במכנסיו ובחולצתו.
אם יבין הנער שהבגדים שהוא לובש, המדים שקנו לו הוריו במיטב כספם, אין הם בגדי תחפושת, כי אם בגדי שרד, המדים המכובדים עלי אדמות, בגדים שמגיע לו ללבשם מכיוון שהוא חרדי ונוהג כחרדי, כי אז, סביר שלא יעלה ויכוח בעניין החליפה והכובע הכבדים והחמים.
נער חרדי צריך להבין שמגיע לו ללבוש את הבגדים המייצגים את הציבור, כל עוד הוא מייצג את הציבור.
בגדי החרדי הם המתנות שלו. אם הוא חרדי – יקבלם ביושר, אם לא – תמיד יוכל ללבשם, אם דווקא יחפוץ בכך, ולאיש לא תהיה זכות לדרוש ממנו להסירם, אבל האם אלו יגרמו לו להיות חרדי? לחוש כחרדי? לנהוג כחרדי? לא ולא!
4.
נכון, כשאין מכירים מישהו, ההיכרות נעשית עם הלבוש. אבל לא יצליח הבגד לעשות את האדם אם לא יעשה האדם את בגדו. רק כשנפש האדם מחוברת לחיצוניותו, בגדו יכול להשלימו ולעשות אותו.
כשאנחנו נהיה הראשונים להרים ראש, לעמוד על זכויותינו, לדבוק במה שחשוב לנו ולא להיבהל מכל קריאה של: “איש יהודי, חרדי, עשה את הדבר הנורא הזה” – כי אז יבינו אלו שמולנו שאיננו חלשי אופי, שלא בקלות מכופפים אותנו וגורמים לנו להיסוג אחורנית. אנחנו בטוחים בעצמנו, באנשינו, בקיומנו, ובהתנהגותנו.
מצעדים תמוהים ומוזרים לא נסכים שיחלפו על מפתני ביתנו. לעומת זאת, בוודאי שמעולם ולעולם לא ניקח חיי אדם בידינו, כי הלא נשמעים אנו לתורתנו.
5.
מיהו חרדי? בואו נסביר זאת לעצמנו. לאחר שנבין אנו – יבינו זאת גם אלו שמולנו.
רק אם נשכיל להבין זאת אנו – נוכל לבוא בתלונות לאלו שאינם מבינים אותנו.