עד כמה היה מזעזע אתכם להתבשר על מות קרובתכם באמצעות תמונה של גופה מרוסקת שרצה בקבוצות וואטס-אפ?
לי זה קרה היום.
על השפל של קבוצות הנייעס כתבתי לא פעם. חוץ מלשון הרע, רכילות ושנאת חינם – אין בהם שום תועלת.
לפני מספר חודשים התבשר בחור על מות אחיו שנהרג בתאונת דרכים באמצעות תמונה שהופצה בקבוצות.
זה זעזע אותי: המחשבה על הבחור שמקבל תמונות של הרוג מתאונת דרכים ומגלה פתאום שזה אחיו – לא נתנה לי מנוחה. כתבתי על זה, אבל לא ידעתי עד כמה מהר זה יגיע גם אלי…
כל מי שמכיר אותי יודע שמלבד קבוצה אחת של חברי לספסל הלימודים וקבוצות משפחתיות וטכניות, אין לי קבוצות נייעס בוואטס-אפ.
אני מתנזר מהן, מתרחק כמו מאש.
אחר הצהרים קיבלתי בקבוצת הלימודים סדרה של תמונות עם הכיתוב: ‘עכשיו באשדוד, בחורה חרדית קפצה אל מותה מחלון המשרד’.
מה לא היה שם בתמונות? המגדל, החלון ממנו קפצה, התיק שלה, זירת האירוע, המפנים, כוחות ההצלה, והגופה מכל זווית אפשרית.
הזדעזעתי.
מחקתי מיד את התמונות.
דקה לאחר מכן, קיבלתי את אותה סדרת תמונות לפרטי עם שם הנפטרת וכתובתה – ובהודעה נוספת: ‘ היא מאשדוד, מכיר?’
חשכו עיני!
זו קרובת משפחתי שגרה בשכנות להורים שלי.
מיד התקשרתי להורי, לברר אם זה נכון. אבא שלי שאל בהלם: ‘איך אתה יודע מזה? אנחנו מחפשים את האבא, הוא לא בבית ועדיין לא הודיעו לו!’
קולטים?
האבא עדיין לא קיבל את הבשורה, אבל המוני בית ישראל כבר דנים בנסיבות שהובילו להתאבדות.
מיד הפצתי את ההודעה המצולמת. דאגתי שזה ירוץ בכמה קבוצות, בתקווה שמשפחתה הקרובה לא תיחשף לאסון באמצעות קבוצות הוואט-סאפ.
חברים, זה יכול לקרות גם לכם.
קבוצות הנייעס הן כלי נשק והאצבעות של כולנו קלות על ההדק.
לפני שאתם חושבים להפיץ תמונות של אסון או שמות של פצועים והרוגים, תחוסו על כבוד הנפטרים, תחשבו על המשפחות שלהם, תחשבו שהם קרובי משפחתכם.
נכון, קשה להתגבר על יצר הסקרנות, ובעולם הוירטואלי ‘מהירות המידע’ זה שם המשחק. אבל כשמדובר באסונות, הודעה אחת יכולה להרוג משפחה שלמה.
היום זה הייתי אני, מחר (אני לא רוצה ש)זה יגיע גם אליכם.