על ביקורים, ואורחים ששואלים: להכין?

כל דבר מתחלק לחלקים, וגם אם הוא לא מתחלק למספר חלקים, הוא מתחלק לפחות לשני חלקים.

ושלם שנחלק לשני חלקים, לעיתים יכול למצוא את עצמו נחלק להרבה יותר משני חלקים.

העולם מתחלק לשני סוגי אנשים: יש סוג אחד של אנשים הקוראים לחג השבועות חג שבועות, וישנם הקוראים לחג השבועות חג הביכורים.

מבין הקוראים לחג – ‘חג השבועות’, ישנם שני סוגים של אנשים: סוג אחד הקורא ‘שבועות’ במלעיל, וסוג אחר הקורא לחג ‘שבועות’ מלרע. את ההגייה נסו לדמיין לעצמכם, אינני יכול להעלות הגיה על הכתב, רק הגות.

ומבין המכנים את חג השבועות כ’חג הביכורים’, ישנם שני סוגי אנשים גם כן.

ישנם המדייקים אשר קוראים לחג הביכורים, על שם מצוות הביכורים, ועל כן נראה אותם עוטים על עצמם זר פרחים לראשם, סלים לכתפם, ובפיזוז עצום יפזזו לעצמם את מילות השיר סלינו על כתפינו.

אבל גם מבין המפזזים ישנה חלוקה בין המזייפים לבין אלו המדייקים. ישנם המדייקים המכונים מהדרין, והם ידייקו הן דיוק בשמו של החג ‘ביכורים’, והן ידייקו במנגינה למילים ‘סלינו על כתפינו’,  להם קוראים פרפקציוניסטים (מקווה שדייקתי בכתיבת המילה).

ישנו סוג נוסף אשר קורא לחג ‘ביכורים’ בלי כל האביזרים שמסביב, דהיינו סלינו על כתפינו וכו’.

מבין אלה הקוראים לחג ‘חג הביכורים’, ישנו סוג אנשים מאוד משמעותי אשר שוגה בכלל באיות שם החג. שכן הם  בעצם מעולם לא ראו את שם החג כתוב, והם יודעים את שמו אך ורק משמיעה. הסוג הזה יקרא לחג ‘חג הביקורים’, מלשון ביקור בית, ביקור חולה, או ביקור פתע.

גם בין המאייתים בשגגה את שם החג, ישנם שני סוגי אוכלוסיות : יש את סוג האוכלוסיה המבקרת, אשר מקפיד בכל חג ‘ביקורים’ לבקר, מה שנקרא בשפת העם להתארח. זה יקרה בדרך כלל אצל חברים, ידידים ולפעמים גם אצל בני משפחה. בדרך כלל לא יתארחו אצל מי שלא עונה על הקריטריונים הללו (לכל כלל יש יוצא מן הכלל).

מאידך, יש את סוג האוכלוסייה המבוקרת, המכונה בשפת העם המארחת.

הסוג המבקר/מתארח, נחלק אף הוא לשני סוגי אנשים, יש את הסוג ה’מציע’, ויש את הסוג ה’מודה’.

הסוג ה’מציע’ הם אנשים שכאשר מקבלים את ההזמנה, מיד הם מציעים למארחים עזרה בהכנת מטעמי החג בסגנון חופשי של ‘מה אנחנו יכולים להכין?’, בדרך כלל בליבותם תפעם תקווה שהמארח יסרב להצעתם.

 ואילו הסוג המודה בדרך כלל יודה בנימוס על ההזמנה ולא יציע דבר, ואף ישתדל לסיים את השיחה מהר, כדי שהמארח לא יבקש ממנו להכין איזה מטעם או שניים.

 לסוג המציע ישנם שני סוגי תשובות אשר המארח יענה לסוג המציע.

סוג אחד של תשובה, ‘אין צורך תבואו לנוח’  או במילים אחרות, אנחנו הולכים לפנק אתכם, או מוטב שלא תכינו את האוכל. אנחנו נשרת אתכם עד חצי המלכות, מה שמתברר בסוף החג שמלכות אי אפשר לחלק.

וישנו סוג נוסף של תשובת מארחים אשר יבקשו מהאורחים רשימת מוצרים ארוכה, עד כדי כך שהמתארחים היו כבר מעדיפים להשאר בביתם.

ארוחת החג היא חלוקה בפני עצמה, ישנם האוכלים בחג רק ארוחות בשריות, כי הרי  שבועות/ביכורים/ביקורים הינו חג, ובחג כידוע מצווה לאכול בשר, ואי לכך הם אוכלים כמו בכל שבת עוד סעודה בשרית.

ויש את אשר יאכלו את הכול חלבי, כי אם כבר נהוג חג אחד סוף סוף לאכול מאכלי חלב, למה לא לנצל עד תום?

מולם נמצאים המחלקים – ארוחה אחת חלבית וארוחה אחת בשרית. גם בין המחלקים ישנה גם חלוקה בין האוכלים בערב בשרי, ובבוקר חלבי, לבין האוכלים בבוקר בשרי ובערב חלבי.

מהרבה מן המקרים החלוקה בין הבוקר בשרי לערב חלבי או להיפך, תהיה קשורה לשם השלישי שניתן לכנות את החג והינו חג מתן תורה, כי בדרך כלל אותם אלה הקוראים לחג ‘מתן תורה’ הם גם אלו שישארו ערים כל הלילה על מנת ללמוד תורה. ואם כן הם חייבים לשתות קפה על מנת ישמור על ערנותם כל הלילה, כדי לא להירדם.

ואם נגענו באותם האנשים הנותרים ערים כל הלילה על מנת ללמוד, אז גם בינם יש חלוקה לשניים,  ישנם את הנרדמים בשיעורים מול פיו המפהק של הרב המרצה. ויש את הנרדמים לבדם מול הספר, כי הרי  לא מנומס להירדם מול הרב.

ללא יוצא מן הכלל כולם ירדמו בנץ החמה בשעת התפילה. כי הרי הם היו ערים כל הלילה, ולילה זה דבר מעייף. אחרת לא היו נרדמים בבוקר.

והנה הוכחנו שכאשר מחלקים דבר לשניים הוא נחלק להרבה יותר חלקים.

וכל הפותר את החידה לכמה חלקים חילקנו יזכה בחלק נוסף.

בתמונה הפותחת: סטיילינג: אלישבע גליקסברג, צילום:  יעקב נחומי