מדוע התעכבה העברת גופת היהודי מצרפת שנפטר לפני 40 שנה? • מעשה מופלא

"כאשר ביקש ממני היהודי הצרפתי שאבוא ללוויה המחודשת של גופת אביו, שהלך לבית עולמו לפני כ-40 שנים, לא ידענו מה ימצאו אנשי החברה קדישא בקברו" • הרב יצחק ליכט עם מעשה מפעים שהיה
יצחק ליכט
א' סיון התשע"ה / 19.05.2015 15:54

הסיפור שאני עומד לספר לכם בשורות הבאות, הינו אמיתי לחלוטין, והוא התרחש לפני מספר שנים על ציר ישראל-צרפת.

אני מכיר באופן אישי את בעל המעשה, וסיפורו המפעים.

בשכונתינו, היה ועדיין נמצא יהודי כשר, הנמנה על יהודי צרפת לשעבר. יהודי זה  הנושק לגבורות, אוחז במנהג כבר לפחות עשור, בו הוא לבית המדרש המקומי, שם ישנם עשרות אברכים אשר הוגים בתלמודם, ‘וחוטף’ הוא  עם כל אברך כעשר דקות, משנה, מעט גמרא, עם השלישי מוסר ועם הרביעי פרקי אבות.

מנהג יפה זה כאמור, מונהג על ידו זה למעלה מעשור…

בעבר, גם כותב השורות היה לומד עם אדם יקר זה כל יום, כמכסת הפנאי.

והנה, לפני כשש שנים, לאחר סיום חוקינו היומי ביקש ממני בקשה: אביו, אשר נפטר לפני כ-40 שנה, קבור בצרפת, וחלום היה לו, להעלות את עצמותיו לירושלים.

והנה אחרי כל הפרוצדורות הדרושות והסידורים הנצרכים הגיע בשעה טובה הזמן, ובעוד מספר ימים יגיעו העצמות לישראל. כעת, מבקש היהודי המבוגר, יבואו אותם האברכים, אנשי שלומו, כדי לקיים את הקבורה המחודשת במניין עם קדיש וכל הנצרך.

‘רגע’, שאלתי אותו, ‘זה  בטח מאד מורכב, להוציא גופה, ומשרד הבריאות…וביוקרטיה’…

הוא חייך ואמר לי : “40 שנה! אין בעיה, אלו עצמות יבשות לחלוטין, ללא חשש זיהום וכדומה.

“אז ביום שישי תחכה לכם הסעה ברחוב פלוני בשעה 10, ומשם להר המנוחות”, הפטיר.

יום חמישי הגיע, פגשתי ביהודי, ושאלת-הזכרתי: ‘האם מחר הקבורה המחודשת, כפי שנדברנו’?

– “לא!” השיב האיש.

– “מה לא?”

“דבר מאד מוזר קרה שם בבית הקברות בצרפת”, הוא סיפר, “כאשר באו ‘החברא קדישא’ ופתחו את הקבר מצאו בו את גופת הנפטר … טריה!”

בשרו של אותו נפטר נשאר  טרי לחלוטין ולא שלטה בו רימה, אחרי עשרות שנים.

עכשיו באמת היה צריך לערב את משרד הבריאות וכל הגורמים מסביב.

לאחר כשבועיים התקיימה הלוויה בהר המנוחות בירושלים. שאלתי את הנכנסים לחדר הטהרה, והם אכן אישרו: הבשר היה חי וקיים כאילו נפטר היום…

לימים שאלתי אותו, מה היה מיוחד באבא שזכה לזה? הרי לא היה מהחסידים המפורסמים, ואף לא בעל אסופות היה?

“אדם טוב וכשר, שלא קינא באחרים והתנהג ביושר”, ענה לי הקשיש.

הרהרתי בכך, ואולי תהרהרו אף אתם.

אדם רגיל, מן השורה, שפשוט התנהג ללא קנאה, זכה לכזו מעלה.

וכמו שאמר שלמה בחכמתו ”ורקב עצמות – קנאה”. מי שמקנא – עצמותיו מרקיבים, ומי שלא – אינם מרקיבים.

 אם כך, הדבר אפשרי ובהישג יד. תחשבו על זה, והיה זה שכרי.

חג מתן תורה שמח.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות