לא רק בסמינרים: קיים פער בין עדות המזרח לאשכנזים גם בקבלה למקומות עבודה ובפערי השכר. כך עולה ממחקר שערכה ד”ר חגית סופר־פורמן, מומחית לתחום התעסוקה, בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שעסק בהשתלבות חרדים בשוק העבודה, המתפרסם ב’דה מרקר’.
המחקר שערכה ד”ר חגית סופר־פורמן התמקד בניסיון להבין מי משתלב במשרות יוקרתיות, מי מרוויח יותר ועוד, כאשר בין הפרמטרים נבדקה גם ההשתייכות לזרמים השונים בציבור החרדי.
מתודולוגיית המחקר כללה מדגם של 1,688 נשים ו-406 גברים, שהגיעו למרכזי התעסוקה של ג’וינט-ישראל במטרה למצוא עבודה, ורואיינו חצי שנה לאחר מכן.
מהמחקר עולה, כי בכל הפרמטרים שנבדקו, הגיעו הנשים הליטאיות למקום הראשון.
“בשלב ראשון, יותר ליטאיות פנו למרכזים”, אומרת ד”ר חגית סופר־פורמן. “בזרם זה, בעל אברך הוא מושא החלומות, לכן האשה היא זו שתצא לעבודה. הספרדים מושפעים מהליטאים, לכן ככל הנראה זו הסיבה שהנשים הספרדיות הגיעו למקום השני, ומספרן של החסידיות – שם מקובל שהבעל יוצא לעבודה – היה הנמוך ביותר”.
מהמחקר עלה גם, כי נשים חוזרות בתשובה מכל הזרמים דורגו אחרונות.
מהמחקר עלה עוד, כי לאחר שמתחיל החיפוש אחר עבודה, הסיכוי של הליטאיות להשתלב בשוק העבודה גדול פי 1.3 יחסית לספרדיות. ליטאית תשתלב במשרה בעלת סטטוס תעסוקתי גבוה יותר ב-4 נקודות מספרדייה או מחסידית, לפי סולם שהגתה סופר־פורמן. היא גם תשתכר בממוצע 8% יותר מספרדייה ו-7% יותר מהחסידית.
לפי המחקר, הסיכוי של אישה מהחוגים הליטאיים להתמיד בעבודתה גבוה פי 1.7 משל אחרות, ורמת שביעות הרצון שלה מן העבודה גבוהה יותר.
ד”ר סופר־פורמן טוענת כי ליתרון של הליטאיות יש כמה הסברים, כאשר הראשון נובע מרשתות הקשרים בזרם הליטאי, הנהנה מיוקרה בעולם התורני, לצד העובדה שמוסדות החינוך הליטאיים לבנות נהנים מאיכות ויוקרה, והם סוללים את דרכה המקצועית של האשה אל שוק העבודה. “ובמוסדות אלה יש מכסות מצומצמות לבנות ספרדיות”, היא מזכירה.
“בנוסף”, אומרת ד”ר סופר־פורמן, “ניתן למצוא בחברה החרדית אפליה ישירה – בחברה שבה אין חתונות בין הזרמים השונים, אין פלא שיש גם אפליה על רקע זרם, בקבלה לעבודה”.