האסון שהביא עלינו ליברמן

האם הערבים יצביעו בסופו של יום לש"ס? • מי היא המפלגה 'החברתית' ביותר בכנסת, ובאיזה מקום לא מפתיע בדרוג נמצאת 'הבית היהודי'? • וגם: יקיר המדור אלי בן דהן, נתפס שוב כשהוא לא מדייק בלשונו
אבי רוזן
י"ב אדר התשע"ה / 03.03.2015 20:24
ליברמן

נזאם הוא נהג מונית ממזרח ירושלים, סוג של שקוף החי במגזר הערבי. הכרתי אותו בנסיעה קצרה מהר הצופים לכנסת.

עשרים דקות של נסיעה ואתה מקבל מספר תובנות על ההיערכות של המגזר הערבי לבחירות לכנסת ה-20. "אותנו לא מעניין הכיבוש, אנחנו רוצים להביא לחם וכבוד לילדים שלנו", אומר נאזם.

הוא פותח לך צוהר לנעשה במזרח העיר. ההערכה היא שיש שם כ-200,000 בעלי זכות בחירה. עד היום ערביי מזרח ירושלים התנהגו כמו חסידי סאטמר – החרימו את הבחירות באופן מופגן. אבל כנראה שבבחירות הקרובות כללי המשחק הולכים להשתנות.

"כל החברים שלי וכל מי שאני מכיר הולך להצביע", אומר נאזם. להערכתו מדובר בכ-70% הצבעה במזרח ירושלים.

אם אנחנו מתרגמים זאת למנדטים, מדובר בכ-3 מנדטים.

מה קרה להם שהפעם החליטו לצאת? מה מניע היום את ערביי מזרח ירושלים – שהם אזרחי ישראל לכל דבר, בעלי תעודת זהות כחולה, אבל מרגישים יותר ויותר פלסטינים – שהפעם בחרו לצאת להצביע ולהשפיע?

"המפלגה הערבית המאוחדת זה משהו שצריך לתת לו סיכוי", אומר נזאם, אבל לא שולל: "גם ש"ס באה בחשבון".

עד היום ערביי מזרח העיר שידרו את "ללכת עם ולהרגיש בלי". זאת אומרת, ללכת עם תעודת זהות כחולה, לקבל שירותי בריאות, רווחה, חינוך ודת מהמדינה, אבל להרגיש בלי. כלומר, הם לא באמת רוצים להיות אזרחי ישראל.

הפעם, כך נראה, משהו עומד להשתנות.

האסון שהביא עלינו ליברמן

היימן עודה, ראש המפלגה הערבית המשותפת, כבר לא מאיים. דיבורו רך ונעים. הוא משדר ממלכתיות. איש נאור שמדבר על תקווה, שלום, שוויון זכויות. זה לא חנין זועבי או אחמד טיבי שגורם לישראלי המצוי תחושה של סלידה.

עודה פונה לקהל הערבי, מסביר להם שחסל סדר ערביי הגדה והרצועה, עכשיו באנו לדאוג לעצמנו. המפלגה הערבית בראשותו משדרת מסר מאוד ברור: אנחנו קודם כל חברתיים. זה מה שקונה היום ערבים רבים, שעד היום לא ראו קלפי מבפנים.

החרב אותה ניסה להצמיד ליברמן לצווארם של המפלגות הערביות, מתהפכת אליו. הטעות הגדולה והמרכזית של ליברמן – העלאת אחוז החסימה, משמשת היום כנגדו.

ליברמן עשה את הבלתי ייאמן: הוא איחד את כל המפלגות הערביות לגוש אחד גדול, שעל פי כל הסקרים הולך לקבל כ-13 מנדטים, ולראשונה יצטרכו לספור אותם ולהתחשב בדעתם.

מהיום, חברי הכנסת הערבים לא יהיו חברים רק בוועדה לזכויות הילד או בוועדת משנה למצב החופים בישראל. הם ידרשו חברות בוועדת חוץ וביטחון (כבר היה תקדים כזה), ואפילו תפקיד של יושב ראש של ועדה מכובדת ונחשבת.

את האסון הזה הביא עלינו ליברמן.

עד היום המצב במגזר הערבי היה שכל מפלגה הקצינה יותר, דיברה על הנושא המדיני ולא על החברתי, וגרמה להרבה מאוד ערבים לשבת בבית. בבחירות לכנסת ה-19 סיקרתי בהרחבה את המגזר הערבי. התחושה שלהם הייתה ברורה. איש מהם לא ראוי לקבל את קולם, אמרו לי שם רבים.

"אנחנו כאן נאבקים לפרנס את המשפחות שלנו והם מתעסקים עם סוריה", אמר לי אז אחד מתושבי הכפרים הערביים בגליל.

עודה קלט את המצב והבין שעכשיו צריך לעבוד בתוך הבית פנימה. הוא מצניע כרגע את המסרים הלאומיים, ופועל רק במישור החברתי.

אבל בודדים מבינים שבכל קואליציה שלא תהיה, עודה לא יהיה שותף בה וממילא היכולת שלו לעזור ולסייע למגזר שלו תהיה קטנה.

אלו שכן מבינים, חברו לש"ס.

גם ש"ס היא אופציה

ח"כ דוד אזולאי, שבמהלך החודשים האחרונים רואה את הבית רק בסופי שבוע מסביר, כי המאבק קשה יותר והוא מאמין שיצליח לשחזר את ההצלחה הגדולה שהייתה בבחירות לכנסת ה-19 אז הציבור הערבי הביא כ-30,000 קולות לש"ס. "אין היום כפר או יישוב ערבי שלתנועת ש"ס אין בה נציג. אין יישוב או כפר ערבי שלא ביקרנו בו לפחות פעם אחת", מציין ח"כ ר' דוד אזולאי.

 ולמרות הכל המשימה קשה ש"ס לא מוותרת על הרחוב הערבי. "רבים יודעים שיו"ר ש"ס הרב אריה דרעי הוא איש עשייה, שיכול לשקם את המגזר הערבי ולדאוג גם להם, ולכן הבחירה שלהם בש"ס היא ברורה".

בסוף השבוע התפרסמו נתוני ההצבעות של חברי הכנסת בנושאים חברתיים. מי שפרסם את הנתונים הם אנשי 'המשמר החברתי' שפועלים בכנסת מאז מחאת הקיץ. מהנתונים עולה תמונה ברורה: חברי הכנסת הערבים כמעט ולא השתתפו בשום הצבעה שנגעה לנושאים חברתיים.

אגב מצבה של ש"ס ויהדות התורה מצוין. לפי הדו"ח חברי הכנסת הפעילים ביותר בנושאים החברתיים, הם חברי הכנסת החרדים מהמפלגות ש"ס ויהדות התורה. לא סתם הערבים בוחרים שלא להצביע בקלפי למען חברי הכנסת הערבים. הם יודעים שהם באמת שקופים בעיניהם.

את נאזם הצלחתי לשכנע להצביע ש"ס. אני רוצה להאמין שהשיחה שלי איתו תחזיק עד ה-17 למרץ.

בבית היהודי לא דואגים לחלשים

נתוני 'המשמר החברתי' חושפים את הנעשה בתוך המשכן. מי שזכתה לדירוג הגבוה ביותר היא סיעת מרצ, עם ציון ממוצע של 85.7 נקודות. אולם הנתון שלא הפתיע אותי היה הציון הנמוך שבו זכתה מפלגתו של נפתלי בנט 'הבית היהודי'.

לפי הדרוג של 'המשמר החברתי' הבית היהודי זוכה לציון הנמוך ביותר. מבין כלל המפלגות בכנסת ה-19 נמצאת 'הבית היהודי' במקום הנמוך ביותר, עם ציון ממוצע של 5.1 נקודות.

הנתון הזה לא הפתיע אותי. שכן לפני מספר חודשים יצא לי לשוחח עם פעילה חברתית העוסקת בנושא העובדים העראיים בחברת החשמל. הפעילה שלחה מכתב לכל חברי הכנסת בנוגע לסיפור קורע לב. שאלתי, מי היו חברי הכנסת שחזרו אליך מהמפלגות? מש"ס היו: דוד אזולאי, יואב בן צור, ואברהם מיכאלי. מיהדות התורה היו אלו משה גפני, אורי מקלב, ויעקב ליצמן.

ומאיזה מפלגה כלל לא חזרו אלייך? 'מהבית היהודי לא קיבלתי אפילו מכתב, שהמכתב ששלחתי התקבל' ענתה. פשוט 12 חברי כנסת והתעלמות מוחלטת. חברי הכנסת החרדים היא ציינה בפני, ניסו לטלפן ליו"ר חברת חשמל, דיברו, שלחו, ועמדו בקשר לדעת להיכן הדברים מתקדמים.

לפי הדירוג של המדד החברתי, במקום השני דורגה מפלגת העבודה עם 81.8 נקודות. יש לציין, כי מפלגת העבודה איבדה 4 נקודות מדד בגלל נוכחותו הנמוכה והצבעותיו של ח"כ בנימין בן-אליעזר, שקיבל ציון של 35.8, עם הפרש של יותר משלושים נקודות מהח"כ המדורג לפניו, אראל מרגלית (69.5).

ללא שקלול פעילותו של בן אליעזר, העבודה אמנם היתה נותרת במקום השני, אך הייתה מקבלת ציון ממוצע של 87.1 נקודות. לעמדת 'המשמר החברתי', על סיעת העבודה היה לדרוש את פרישתו של ח"כ בן אליעזר והחלפתו בח"כ פעיל שימלא את תפקידו באופן מלא.

 וכמה הם ביקרו במשכן?

עוד עולה מעיון בנתונים של 'המשמר החברתי' שחברי הכנסת מהאופוזיציה, נכחו בממוצע ב-26% מההצבעות בנושאים חברתיים-כלכליים, לעומת 35% מההצבעות בנושאים אלה בהן השתתפו הח"כים מן הקואליציה. בין ההצבעות בהן נרשמה נוכחות נמוכה של ח"כים מהאופוזיציה: בהצבעה על הצעת חוק להגדלת היצע הדירות לדיור בר השגה ולדיור ציבורי[ השתתפו רק 4 ח"כים מש"ס, אף לא ח"כ אחד מרע"מ-תע"ל ומקדימה, ח"כ אחד מיהדות התורה, ח"כ אחד מחד"ש ועשרה ח"כים מהעבודה.

הסיעה שהפגינה את הנוכחות הגבוהה ביותר בהצבעות בנושאים חברתיים-כלכליים היא מפלגת העבודה עם ממוצע של 45.3% מ-425 ההצבעות בנושאים אלה. אחרונה דורגה סיעת רע"מ-תע"ל, אשר חבריה נכחו בממוצע רק ב-10% מההצבעות בנושאים חברתיים-כלכליים.

יש לציין, כי מגמת הנוכחות הכללית של הח"כים מהסיעות השונות ירדה מכנס לכנס במהלך הכנסת ה-19, דבר שמחליש את כוחה של הכנסת, ואת יכולתה לפקח על פעילות הממשלה.

חשוב לציין כי ש"ס זוכה לציון של 46.8% בסך הכללי, ואילו בנוכחות בהצבעות היא זוכה לממוצע של 29%, ובכך היא עוקפת את יהדות התורה, הליכוד, ואת כל המפלגות הערביות כולל חד"ש.

לאן ברח בן דהן

כבר חלפו כמעט שבועיים ויקיר המדור אלי בן דהן לא הוזכר כאן. אז הנה לכם סיפור מלפני כשבועיים בכנס רבני ישראל.

בכל שנה עורך הגר"י שלוש הרב האזורי של המועצה האזורית דרום השרון ויו"ר רבני ההתיישבות, כנס מיוחד לרבני ההתיישבות, כנס של 'איש את רעהו יעזרו'. מושב הפתיחה היה מעניין ומרתק במיוחד. הנחה אותו בטוב טעם העיתונאי גואל וקנין מרדיו קול חי.

גואל שעולם הרבנות מוכר לו כמו גם העולם הפוליטי, ידע לשאול את השאלות הנכונות, ויצר שיח מעניין ומרתק. אותי עניין מושב הפתיחה רק בשל ההופעה של סגן שר הדתות אלי בן דהן שהיה אמור להגיע לנאום, ולדבר ברב שיח של ראשי המפלגות הדתיות, בו השתתפו ח"כ משה גפני מיהדות התורה ויו"ר ש"ס הרב אריה דרעי, ועוד שורה של חברי כנסת מש"ס ויהדות התורה.

סגן שר הדתות אלי בן דהן היה אמור להביא את ברכת משרד הדתות היה. עניין אותי לדעת מה יגיד סגן השר, לאחר שבמהלך קדנציה בת פחות משנתיים, דאג להפריע ולהרע לרבני ישראל באמצעות תקנות וחוקים שונים ומשונים. כיצד בן דהן יתמודד מול דרעי וגפני.

אלא שאתם מנחשים נכון בן דהן בחר שלא להגיע למארגני הכנס הוא הסביר כי הוא חושש לצאת מירושלים שכן השלג אמור לרדת בערב ולכן הוא נאלץ להישאר בעיר.

מארגני הכנס הודו לו, וסברו שבן דהן דובר אמת. מסתבר שבן דהן לא מדייק בלשונו ובשעת הכנס הוא נצפה סועד במלון לביא הנמצא סמוך לטבריה. לא שלג ולא ירושלים. סגן השר בן דהן חושש ובצדק מעימות עם רבני ישראל, ועם ראשי המפלגות החרדיות. השלג היה סיפור הכיסוי, ואת ארוחת הערב הוא סעד באותו ערב במלון לביא.

אל דאגה. סוף טוב הכל טוב. סגן השר בן דהן יצא באותו ערב מקיבוץ לביא לביתו שבשכונת הר חומה בירושלים, וגם 30 ס"מ שלג לבן לא קלקלו לסגן השר את השקר התורן.

הדפס כתבה

3 תגובות

הוסף תגובה חדשה
    מי מוכר לוקשים למי
    04/03/2015 07:21
    יוסי
  1. או שנהג המונית ממזרח ירושלים מכר סיפורים בדויים לאבי רוזן או שאבי רוזן מגלה בורות מדהימה בעובדות יסוד של הפוליטיקה הישראלית. או ששני הדברים קרו. העובדות הן, שבניגוד למה שרון כותב, הפלסטינים תושבי מזרח ירושלים אינם אזרחי ישראל ואין להם זכות הצבעה לכנסת. ב-1967 ישראל העניקה להם מעמד של תושבי קבע בישראל, ששונה ממעמד האזרח: אינו מעניק דרכון ואינו מעניק זכות הצבעה לכנסת (וכן מעניק זכות הצבעה לעירייה). רוזן אינו יודע על מה הוא כותב, מה שלא מפריע לו להסית נגד ערבים בסגנון שכאשר חילונים משתמשים בו נגד חרדים כולנו מתקוממים נגדוו.

  2. יוסי כמה לוקשים אתה מוכר
    08/03/2015 12:35
    אשר
  3. למי שלא יודע לערביי מזרח ירושלים יש זכות בחירה מדובר באלו הגרים בעיר העתיקה ובמזרח העיר ברור שלא מדובר על אלו שסופחו מאוחר יותר כמו עיסווא
    כנראה שיוסי מוכר לוקשים ולא רוזן

  4. יוסי אתה מקשקש עובדות
    08/03/2015 12:42
    שלמה
  5. הנה קלפי מבית צפאפה יוסי לפני שאתה מורח את השטויות שלך באינטרנט תבדוק בוועדת הבחירות המרכזית את הנתונים

    http://www.votes-19.gov.il/ballotresults?cityID=3000&BallotNumber=427