אין שופטים בירושלים.
או אולי מוטב הניסוח הבא: יש שופטים בירושלים, והם די פחדנים.
תשעה שופטי בית המשפט העליון, דמויות שלא חשודות בהעדר אקטיביזם שיפוטי, לא הצליחו למצוא עילה משפטית לפסול את מועמדותם של שני אנשים מקצוות החברה הישראלית, שבהתבטאויותיהם מנסים להחריב את תפקודה הנורמלי, השברירי, והסביר עדיין, של המדינה הדמוקרטית היהודית – מדינת ישראל.
הרבה על חנין זועבי אין מה לומר. הצעירה בעלת הדעות הקיצוניות, הצליחה להפוך את עצמה לדמות שנואה קונצנזואלית גם בקרב המרכז המתון במדינת ישראל. בן אנוש שמסרב לכנות את המפלצות שרצחו את שלשת הנערים הי”ד בשם טרוריסטים, לא יכול להיות חבר כנסת. גם לא יו”ר ועד הבית.
הנעלם הגדול יותר הוא ברוך מרזל, חבוש הכיפה והזקן הגדול. מי האיש שאלי ישי, ‘נאמן ביתו’ של הגר”ע יוסף זצ”ל, בחר לחבק בשתי ידיים לקראת הבחירות הבאות?
הנה ציטוט מאתר וואלה [2014]:
פעילי ימין קיצוני הקימו מוקד תפילות טלפוני, שמרכז בקשות של אנשים הרוצים שיקריאו אותן מעל קברו של ברוך גולדשטיין, שרצח 29 פלסטינים במערת המכפלה בשנת 1994… פעיל הימין הקיצוני ברוך מרזל, שסייע בהקמת המוקד, אמר כי לקראת שנת ה-20 למותו של גולדשטיין, כמה מתושבי קריית ארבע הבחינו כי אנשים רבים מגיעים לקברו על מנת להתפלל והחליטו לעזור להם…”
לדברי מרזל, “אנשים מבקשים ברכות רפואיות כי גולדשטיין נחשב לדוקטור בהא הידיעה, אבל גם לזיווג, הצלחה בכל מיני תחומים, עלייה לארץ מחו”ל וברכות נוספות”.
קשה להאמין? הנה מרזל באותו נושא בראיון לרדיו קול חי: “מתפללים ליד הציון של הצדיק ברוך גולדשטיין הי”ד… ברוך גולדשטיין מי שלא יודע היה אחד היהודים הצדיקים שחיו, אני מכיר המון רבנים גדולים וצדיקים גדולים, כזה דבר לא רואים כל יום”.
התמונה של האיש שרואה במטורף המפלצתי גולדשטיין אדם קדוש, עומד על דוכן הנואמים בכנסת, היא אחת המחזות הסוריאליסטיים שעשויים להיראות כאן בשנים הבאות.
מה ההבדל בסופו של יום, בין הערבייה הרדיקלית שלא מוכנה לכנות את רוצחי הנערים ‘טרוריסטים’, ליהודי המפחיד שקורא לרוצח גולדשטיין ‘צדיק’?
אז נכון, שופטי העליון לא מצאו התבטאות או מעשים בעלי היבט פלילי. פורמלית מרזל רשאי להתמודד לכנסת.
אבל הצרה היא שהוא עשוי להיבחר, ומה אז? האם את הקומפוזיציה הבאה, ‘העליונים’ לא מצליחים לדמיין?
נכבוש את עזה מחדש, נפציץ את בתי הספר שלהם, נגרש את כולם למצרים, נתנקש בחייו של אבו מאזן, נשרוף את מסגד אל אקצה, נקים מאחז בהר הבית, נתעלם מהקהילה האירופאית והאמריקנית, נטרוק לאובמה את הסיוע (המדיני והכספי) בפרצוף, נדיח את השופט ג’ובראן מבית המשפט העליון, נאסור את כניסת הרופאים הערביים אל בתי החולים – שהרי כולם מתגייסים לדאעש בסוף.
וכמובן נגיש את ברוך גולדשטיין לפרס ישראל.
תחי מדינת ישראל.