הפרשה נפתחת בציווי ה’ למשה רבנו – “בא אל פרעה”.
מדוע נוקט הקב”ה בביטוי “בא”? לא היה נכון יותר לומר “לך אל פרעה”.
מוסבר בספרי הקבלה שמשה כבר היה בארמון פרעה, ה’ הכניס אותו חדר לפנים מחדר עד שהגיע לתנין גדול ותקיף (התנין הגדול שפרעה מתבסס עליו באומרו ‘לי יאורי ואני עשיתני’) ומשה רבנו חשש מפני התנין הגדול ששורשו בעולמות עליונים.
לכך אמר לו ה’ “בא אל פרעה”, בוא עימי לפרעה בעצמו כדי לנצחו.
עוד נחזור לפרעה בהמשך.
זאת היא דעת תורה
ביום חמישי האחרון נערכה השקה לספרי הראשון ‘פרשה באהבה’.
נשים חרדיות מכל החוגים והזרמים באו להשתתף בהשקה. הפרופיל של המשתתפת הממוצעת היה רחוק מאוד מהדימוי של הנשים החרדיות בתקשורת.
לא היה אפשר שלא לראות את המכנה המשותף לכולן. את מה שמעסיק כל אישה חרדית. וזה ממש לא כיסא סביב שולחן הממשלה ואפילו לא לשכה של חברת כנסת.
השבוע קיימתי עימות טלוויזיוני עם מישהי שהקימה מפלגת נשים חרדית, ולמרות חילוקי הדעות בינינו הרגשתי קרובה אליה יותר מאשר למישהי שאינה חרדית. סוג של אחוות נשים בעלות מכנה משותף רחב.
בצאתי מהעימות מיהרתי להתקשר לרב מורה הוראה, חבר בבית דין, על מנת לקבל חיזוק ולחזור ולשמוע את דעת ההלכה בנידון (ולא שלא ידעתי זאת קודם).
המעניין הוא שדווקא רב חרדי בחר לצטט את הרב קוק, שאמר שנשים אינן נבחרות. תהיתי ושאלתי את הרב: ‘הלא הרב קוק אמר גם שנשים אינן בוחרות’. והרב ענה שבעת הזאת, אם נשים לא תבחרנה, הדבר ישחק לידיהם של שונאי הדת במדינה ולכן צו השעה הוא שהן יבחרו.
והרב המשיך: “אין ספק שבהיסטוריה שלנו ישנן נשים רבות ש’עשו’ זאת. העובדה שנשים לא כתבו ספרי הגות והלכה לא נבעה מעיקרון מסוים, אלא מאופי החיים באותם ימים. גם גברים רבים שעסקו בלימוד תורה לא יכלו להרשות לעצמם להוציא לאור ספרים.
“בכלל, לשיטתו של המהר”ל, אישה יכולה ללמוד תורה. כשביקרתי בבית העלמין של פראג ראיתי את מצבתה של אישה שחיה בתקופת המהר”ל וכתבה חידושי תורה. רעייתו של המהר”ל עצמה היא זו שערכה את ספריו הרבים”.
נשים לא נבחרות
“אבל יש הבדל עצום בין הגישה של אותן נשים לגישה הרווחת היום. לימוד התורה של נשים באותם ימים בא ממקום טהור, ממקום ענייני. זה לא בא ממקום של התרסה ומתוך ניסיון לשנות את טבע הבריאה ולכפור בהבדלים הביולוגיים שבין המינים.
הפמיניזם (לא זה החרדי), בא ממקום של פריצת גבולות ושידוד מערכות.
“מכאן שאין כל בעיה בכך שאישה תהיה טוענת רבנית ותייצג אישה אחרת בבית הדין. אדרבה, כך תוכל האישה לקבל את יומה בבית הדין, שכן תרגיש נוח יותר לדון עם אישה בדברים שמפריעים לה.
“בעצם, כל מקצוע שאישה עוסקת בו היום, הוא מינוי ולא בחירה. היא מונתה לכך. בחירה מחייבת תעמולה ושלטי חוצות, והיחשפות פומבית, בדיוק ההיפך מעניינה של האישה ש’כל כבודה בת מלך פנימה’.
“ולכן אין מקום לבחירה של נשים והדבר לא אומר שהן לא ראויות או לא יכולות לשמש בתפקידים מסוימים”.
דבריו של הרב לא הרגיעו אותי.
שאלתי אותו: הרי טוענים כלפי שאני עצמי נחשפת בתקשורת, בעיתון, ברדיו, בטלוויזיה, ואיך אני יכולה לומר לנשים אחרות שלא תתמודדנה לכנסת?
הרב ענה: “יש לכתחילה ויש בדיעבד. כאשר אישה התגלגלה כבר למקום בו זו העשייה שלה, אז מוטל עליה להמשיך בכך אם הדבר נעשה לפי ההלכה ובמיוחד אם היא מעלה לקדושה את פעילותה. כמו נשים שחזרו בתשובה ועסקו באמנות מסוימת שאינה סותרת את ההלכה, שלא אומרים להן לעזוב את האמנות הזו, אלא לנצל אותה לדברים שבקדושה.
“אבל לכתחילה, ללכת ולפצוח בקריירה של נבחרת ציבור?! אפילו הרב קוק בעצמו פסק שנשים לא נבחרות!”
כשהטומאה דוחפת לגאולה
השבוע כאשר הוקמה מפלגת הנשים החרדית הראשונה, או השנייה, מי זוכר, הבנתי את מה שאומרים כי במקום שישנם שני יהודים, קמים שני בתי כנסת ולכל אחד האינטריגות שלו.
האמת היא שבראיונות בתקשורת שאורכם דקות ספורות אי אפשר להעביר אורח חיים. קשה מאוד להסביר אמונות ודעות בחמש דקות. אך את המסר העיקרי אפשר וצריך להעביר תמיד – קבלת עול מלכות שמים.
לשם כך אין צורך בהרבה זמן אוויר. די במשפט אחד על מנת לעורר את הלב היהודי, את הנפש האלוקית ששום דבר שבעולם אינו יכול לכבות את אהבתה לבורא ית’.
כאשר הלכתי לאותו ‘עימות’ עם מקימת מפגלת הנשים “החרדית”, ביקשתי מה’ שיבוא איתי, בדיוק כפי שהוא בא עם משה אל פרעה, כמו שרמוז במילה “בא”, שניים נגד אחד.
נעניתי לראיון משום שרציתי לאזן את התמונה ולתת תשובה לחילול ה’ הנוראי שבא לידי ביטוי בהליכה נגד ההלכה. עמדת ההלכה ברורה וחבל מאוד שאין מספיק אנשים (ונשים) שמבטאות אותה בקול רם.
בסופו של דבר, גם הטומאה עצמה – גם פרעה מלך מצרים, שיא הטומאה, ממהר לקבל על עצמו את מלכות שם שמיים (וכולם מכירים בוודאי את הסיפור על מלך נינווה, הוא פרעה). כאשר הטומאה עצמה ממהרת לזרז את ישראל לצאת מהגלות, זו כבר הגאולה.
עזבו את שרה שנירר
בכל פעם שאני מצטרפת למעגלים נוספים וחדשים של נשים, אני מגלה שרב הדומה על השונה.
גם באותו ספק ראיון ספק עימות עם מקימת המפלגה החרדית, חשתי חמלה ואהדה לאישה שישבתי לצידה, למרות השוני הקוטבי בדעותינו.
מאוחר יותר שמעתי על עתירה נוספת שהוגשה לבית המשפט, הדורשת לאפשר לנשים חרדיות להתמודד לכנסת במסגרת המפלגות החרדיות, ואני מבקשת בהזדמנות זו לפנות לכל אותן נשים יקרות הלוחמות למען כסא חרדי נשי בכנסת: אנא מכן, גייסו את כל המרץ והאנרגיה שלכן על מנת להגדיל ולחזק עוד יותר את הנציגות החרדית בכנסת, כדי לשמור על עיקרי הדת.
ברור שכולנו רוצים בטובת הנשים, אך טובתן היא שילדיהן יוכלו ללמוד תורה באין מפריע ויוכלו להמשיך את המסורת המפוארת שעומדת מאחורי היהדות החרדית לאורך מאות ואלפי שנים.
זה לא נכון לעשות שימוש בדמותה של שרה שנירר ע”ה, מייסדת בית יעקב, ולהציגה כפורצת דרך. זה לא נכון עובדתית ולא נכון מהותית.
ראשית, מטרתה הייתה ללמד את בנות ישראל תורה ובוודאי שלא ביקשה עבורן מושב בסיים הפולני או בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל בפולין.
שנית, מי שעוקב אחר כתביה יודע שהיא התייעצה בגדולי אותו הדור על כל צעד שעשתה, משום שבאה ממקום של יראת שמים. אין כל קשר בין היותה פורצת דרך לבין פריצת הגדרות המתבקשת לנוכח הרצון להושיב אישה חרדית בכנסת.
שרה שנירר רצתה להגן על בנות ישראל לבל יפלו בקסמן של כל האידיאולוגיות שרווחו אז בעולם. היא הצליחה. כי מטרתה הייתה מטרת קודש.
אתן נשים יקרות, צריכות לבחון היטב מה מסתתר מאחורי רצונכן להכניס חברת כנסת חרדית לכנסת המינים…
• חלק מהטור מבוסס על שיחותיו של הרבי מליובאוויטש | הכותבת היא בעלת “הבחירה שלי”, מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו | לתגובות: [email protected]