על ההשפלה של ביבי ו-5 דקות של נחת

אבי רוזן
|
כ"ד טבת התשע"ה / 15.01.2015 18:17
נתניהו כמו הרבה לפניו, מירפק את עצמו אל השורה הראשונה, אלא שהוא עשה זאת קבל עם ועולם • אירופה הופכת למוסלמית במהירות, והיהודים מאבדים בה אחיזה • ואיך מתמודד שאול מופז עם בית הדין של קדימה? [רמז: מפטר אותם]

כשבנימין נתניהו נכנס לבית הכנסת הגדול בפאריז מלווה בנשיא צרפת פרנוסאה הולנד הוא הרגיש בבית. האיש שהיה צריך לפלס לעצמו דרך לשורת מנהיגי העולם בעצרת המחאה בה צעדו כשלושה מיליון איש ברחובות פאריז.

מה לא דובר ונכתב על הנסיעה הזאת. על הטעות של הצרפתים והבושה של נתניהו, ועל העליות הנסיעה הזאת שעלתה למשלם המיסים כ700,000 ₪. כשהתקשורת החליטה לטפל בנסיעת נתניהו לפאריז היא כבר עשתה לציבור חשבון כולל של נסיעות נתניהו ברחבי העולם במהלך הקדנציה הקצרה הזאת מדובר בעלות של כ-7.5 מיליון ₪ .

אבל כל כאב הראש הזה היה שווה בשביל חמש דקות של נחת עת נכנס בנימין נתניהו ופמלייתו לבית הכנסת, ושם הוא זכה לקריאות “ביבי ביבי”,”ישראל”. היה אדם מהקהל שצעק לו “ביבי תעזור לנו”. מי שהיה מזדמן לשם היה חושב כי הוא לא הגיע לבית כנסת אלא לאירוע מרכזי של הליכוד. הציבור העריף על נתניהו חום ואהבה שבישראל הוא לא זוכה לה. ונתניהו השיב לקהל. פניו מדושנות העונג אמרו הכל.

אז מה אם הצרפתים לא רצו שנתניהו יבוא, וכתוצאה מהגעתו של נתניהו לעצרת בפאריז הם נאלצו להזמין את אבו מאזן יו”ר הרשות הפלסטינית? אז מה עם יו”ר הרשות הוא אדם שהטרור הוא שם נרדף לשמו – האיש שיכול ללמד את מנהיגי העולם כיצד טובחים בנערים וילדים רק בשל היותם יהודיים (הטבח במעלות מיוחס לאבו מאזן כאחד האנשים שהוציא את הפיגוע הזה לפועל)?

כאשר בכלי התקשורות בישראל ביקשו לקבל תגובה על ביקורו של נתניהו, השגרירות הצרפתית בחרה להשיב: “זה יהיה לא נכון לעסוק בזה, בשעה שראש הממשלה נמצא בצרפת”. התחמקו באלגנטיות דיפלומטית.

המירפוק המבריק

אולם לצד ההתחמקות האלגנטית, כשראשי המדינות החלו את המצעד שלהם מהבולוואר, הנקרא על שמו של אחד מהוגי הדעות הצרפתיים, נתניהו מצא עצמו עומד בשורה השנייה מאחורי נשיא צרפת הולנד וקנצלרית גרמניה מרקל.

הצעדה החלה להתקדם מאות צלמים אנשי תקשורות העבירו את העצרת בשידור חי. בשורה הראשונה צעדו 23 מנהיגים וראשי ממשלות מהעולם, ונתניהו היה בשורה השנייה. ביבי בוגר הסיירת אימץ לעצמו את אותם כישורים שיש רק לישראלים בסוג כזה של מצבים: איגף מימין בכדי ללחוץ את ידו של נשיא מאלי – איברהים קייטה, ותוך כדי לחיצת היד, מירפק לעצמו מקום בשורה הראשונה.

התרגיל המבריק של נתניהו העניק את הארומה הישראלית למצעד. אין ספק כי מנהיגי ישראל מאז ומעולם ידעו פרק בהלכות מפרק. הדבר המביך בסיפור הזה שזה נעשה קבל עם ועולם. לא כמו אותו סיפור מפורסם על אחד מהרבנים הזוטרים שצלצל למערכת עיתון וביקש לדבר עם העורך, ובשיחה אמר לו שהמזכיר שלו שלח ידיעה חשובה למערכת והוא מבקש ממנו להוסיף לשמו את התואר הגאון הרב ולא בראשי תיבות (הרה”ג) כפי שנהגו בעיתון עד עתה.

העורך נבוך ומזכירו של הרב היה נבוך יותר. בתום השיחה שאל המזכיר את הרב “כבוד הרב אתה לא סובר שזה לא מכבד אותך להתבזות כך בפני עורך צעיר ולבקש את הדבר”? והרב השיב: “מחר בבוקר שאלפי האנשים יקבלו את העיתון הם יראו את התואר שהוצמד לשמי. אבל רק אחד יודע מה היה מחיר הביזיון”. השיב הרב.

בסיפור עם נתניהו אומה שלמה ידעה מה עשה נתניהו בכדי לעמוד בשורה אחת עם מנהיגי העולם.

 האיום על אירופה

לפני כשנה פרסמתי כתבת מגזין גדולה על האיום הגדול שנשקף ליבשת אירופה. בכתבת המגזין ציטטתי דו”ח מקיף של אחד מארגוני מינהל האוכלוסין באירופה, לפיו עולה תמונה מדאיגה – אירופה הופכת לאט לאט ליבשת מוסלמית.

ערים שלמות נכבשות על ידי מהגרים מוסלמים. כשביקרתי לפני תקופה קצרה בבריסל בירת בלגיה, היו שכונות, אליהם המארחים הסבירו לי, שהם לא נכנסים גם בשעות היום. בפאריז ישנם שכונות רבות בהם למשטרה לחוק ולסדר אין אחיזה. היהודים והצרפתיים המקומיים עזבו, ואת מקומם תפסו מהגרים מארצות האסלאם.

בערב ראש השנה יצאתי עם משלחת עיתונאים חרדית לאנגליה ואירלנד. בביקור באנגליה נפגשתי עם ראשי הקהילה המוסלמית. רק כאשר אתה מגיע למקום ועומד על היקף הפעילות של הקהילה המוסלמית בלונדון אתה מבין שאירופה משנה צורה. המוסלמים יושבים בלונדון במקום בו ישבו יהודיים לפני 80 שנה, אלא שהיהודים התעשרו ועברו לפרברי העיר היוקרתיים, ואת מקומם תפסו המוסלמים. גם בית הכנסת שנמצא בשכנה משמש עדות אילמת לחיים יהודיים עשרים ותוססים שהיו במקום.

כך המצב גם בקהילת ‘מחזיקי הדת’ בבריסל בה ביקרתי. הקהילה ששאבה אליה את יהודי בריסל שחזרו לבלגיה לאחר מלחמת העולם השניה, שידעה ימים יפים וטובים כאשר מוסדות הקהילה הציעו ליהודי המקום שלוש תפילות, מערכת של שיעורי תורה למבוגרים וצעירים, פעילות בימות החול ובשבתות ובמועדים טובים, מערכת כשרות מקווה טהרה – כל זה עומד היום שומם.

הרב הראשי של בריסל הגאון רבי מנחם חדד שליט”א סיפר לי: “הערבים השתלטו על השכונה, יהודי המקום עזבו לפרברי העיר היוקרתיים, וחלקם עזבו לעולם שכולו טוב”. בעקבות כך הקים הרב הראשי הגר”מ חדד את קהילת מעין חי המונה היום למעלה מ-600 חברים, ברובם צעירים.

בהולנד יש כבר ראש עיר מוסלמי. דבר המעיד על השינויים החלים באירופה. אולם החחש הגדול ביותר היא מחזרתם של האירופיים שנלחמים בשורות הארגון הרצחני דאעש. אותם רוצחים הם אלו שביצעו את שורת הפיגועים בצרפת. המחבל הטרוריסט שרצח ארבעת היהודים הי”ד במרכול בפאריז הצטלם לפני מסע ההרג שלו כאשר דגל דאעש נמצא מאחריו. נכון לכתיבת שורות אלו, נערך בלונדון מצוד נרחב אחרי חוליה של ארגון מוסלמי, אולם עד עתה איש לא נתפס.

אירופה הנאורה המדברת במושגים של חופש, שוויון, צדק, נמצאת היום במאבק מול הטרור העולמי שמכה בה, באם לא תשנה כיוון בתוך מספר שנים.

רב רפורמי ונשות הכותל

ביום שלישי התקיימו הבחירות הפנימיות במפלגת העבודה המאבק על מקום בצמרת היה קשה.

כפי שמסתמן כרגע את המקום השלישי תפסה ח”כ שלי יחימוביץ, ואילו את המקום העשירי תפס ח”כ איתן כבל יו”ר הסיעה. הדרך אל הכנסת הייתה קשה לרבים מחברי הכנסת המכהנים. כפי שנראה כרגע חברי הכנסת סתיו שפיר ואיציק שמולי ומירב מיכאלי נמצאים בעשירייה הראשונה – מה שהופך את מפלגת העבודה למפלגת שמאל, ולא שמאל מרכז.

ראוי לציין, כי במהלך השנתיים האחרונות חברי הכנסת של העבודה פעלו בשיתוף פעולה עם החלטות האופוזיציה בעניין הגיוס בני ישיבה. אולם חשוב לזכור שסתיו שפיר פעלה ביחד עם נשות הכותל. כמו כן ברשימת העבודה מתמודד מנהיג הקהילה הרפורמית בישראל.

כזכור לכם, לפני כשלושה חודשים חשפתי ששאול מופז מפרק את קדימה ומצטרף למפלגת העבודה. ציינתי בפניכם כי למפלגה חובות גדולים, ומופז פיטר את צוות הפקידים שהיו במפלגה. גם הקומה בבניין המשרדים אותה שכרה קדימה פונתה. מי שהוביל את המהלך היה אחיו של יו”ר המפלגה יצחק הרצוג, שכיהן כשליש צבאי של מופז כשזה היה שר ביטחון.

אולם מתברר שמהלך זה אינו עובר כל כך בשקט. ח”כ יובל צלנר וח”כ לשעבר ד”ר דורון אביטל הגישו לפני כשלושה שבועות עתירה לבית הדין של קדימה, במסגרתה נתבקש בית הדין להורות על בטלות שורה של החלטות של ח”כ שאול מופז, אשר נתקבלו בישיבה אותה כינס מופז שלא כדין.

אותה ישיבה כונסה במחטף, בניגוד לתקנון, והכל מתוך מטרה להכשיר את העברת כספי מימון המפלגות של קדימה למפלגת העבודה, בתמורה לשריון מקומו של מופז ברשימת העבודה. כדי לאפשר ליו”ר להעביר את ההחלטה, “הוסרו” מהמועצה שמנתה 187 חברים, 160 חברים שאינם ממחנה מופז, ומונו למעלה מ- 20 מקורבים כדי להבטיח רוב מוחלט.

בית הדין של המפלגה, הורה למופז להודיע לו לפני כל סיכום עם מפלגה אחרת, כדי שבית הדין יוכל להתכנס בדחיפות להחליט בעתירה. כמו כן מתח בית הדין ביקורת חריפה על התנהלותו של מופז לאורך ההליך, שניסה בכל דרך אפשרית למשוך זמן במטרה למנוע מח”כ צלנר וח”כ לשעבר אביטל, אפשרות התמודדות אפשרית מולו על ראשות המפלגה.

מופז מנגד כפר בסמכותו של בית הדין מכיוון שלטענתו, כהונתו פקעה זה מכבר. במצב דברים זה, ולגישתו של מופז, למפלגה אין בית דין, מה שמקנה לו סמכות נרחבת ביותר כשליט יחיד.

בית הדין בראשות השופט לשעבר ישי לויט פסק, כי לא יקבל מצב בו מופז הופך לשליט הטוטאליטרי של המפלגה ולוועדה המסדרת, וכי בית הדין יעמוד על כך שהמפלגה תישאר דמוקרטית. ב-11.1.2015 דחה בית הדין בקשה של מופז לבטל את הדיון מכיוון שבית הדין חסר סמכות.

מבקשה שהוגשה אתמול עולה, שלאחר שבית הדין פסק כנגד מופז, הודיע האחרון על כינוס דחוף של המועצה יום לפני הדיון בעתירה, כדי לפטר את בית הדין ולבחור בית דין חדש במקומו. כמו כן הודיע מופז כי בישיבה זו ימסור את דיווח הוועדה המסדרת. בכך בפועל הוא מתעלם מהחלטות בית הדין עד עתה.

כששאלתי את ח”כ איתן כבל האם מופז יהיה ה’ביטחוניסט’ של מפלגת העבודה? השיב לי: “לא רק הוא, אנחנו מנהלים מגיעים עם עוד מספר בכירים”.