פרשת המחיצה: השופט אהרון ברק גמגם בהסבר – אבל צדק בהחלטה שלו

אם החרדים צריכים איזה ישראבלוף כדי להצדיק את כניסתם לשוק העבודה המעורב, אז בואו נספק להם אותו • כל חייהם נעשה מאמץ גדול שלא ייחשפו לרעיונות שהביע פרופסור ברק. אם זה עולה לנו במחיצה, אז שתהיה מחיצה
רביב דרוקר
כ"ג אייר התשע"ח / 08.05.2018 11:53

היה מפתיע לגלות שלאדם כל כך חכם כמו אהרון ברק אין תשובות מוכנות להתקפה בהפתעה של העיתונאי ניר גונטז’.

גונטז’ תקף את ברק על החלטתו לדבר בקמפוס החרדי של מכללת אונו, כאשר מחיצה מפרידה בין הסטודנטים לסטודנטיות. הגמגום של ברק נתן תחושה שאם לאיש שיודע לנמק כל דבר בעולם, אין תשובה, אז בטח זה מכיוון שבאמת אין דרך לנמק את זה.

האמת רחוקה מזה.

לפני עשר שנים לימד משפטים באותה מכללה ד”ר חנן גולדשמיט. בראיון שערכנו אתו הוא סיפר שכאשר העלה את השם אהרון ברק, עלו המהומים עצבניים מהסטודנטים ונציגם פשוט הודיע לו שהוא יכול ללמד מה שהוא רוצה, אבל הם, הסטודנטים, לא ילמדו את הכופר.

איך אפשר ללמד משפטים, תהה גולדשמיט בצדק, מבלי להזכיר את השופט הכי חשוב שפעל פה?

פרופסור ברק עשה ויתור מסוים בהסכמתו לנאום מול מחיצה. זה לא ויתור כזה עצום. זה דוקר את העין החילונית, אבל הפגיעה בסטודנטיות החרדיות היא לא כזאת אנושה. הן לא קיבלו מקום פחות טוב, כמו בבית כנסת. לעומת זאת, הויתור החרדי הוא עצום. הם באו לשמוע את פרופסור אהרון ברק, ‘הכופר’, האיש שתפיסת עולמו הליברלית עיצבה את ישראל בלא מעט תחומים והוציאה מאות אלפי חרדים להפגנות כנגדו.

לפי תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2040 הציבור החרדי ימנה 20% מהאוכלוסייה, כמעט כפול מחלקו כרגע. חלקם של החרדים בגילאי העבודה יהיה גדול יותר. חבל להיגרר לתחזיות אפוקליפטיות. סתם שכל ישר ינפיק מסקנה ברורה ששילוב החרדים בשוק העבודה הוא אתגר קריטי והשילוב הזה מתחיל ביציאה ללימודים אקדמיים.

היציאה ללימודים אקדמיים – מעצבן ככל שזה נשמע – מותנית במוסדות שישמרו על הפרדה בין נשים לגברים.

בתחילת שנות האלפיים למדו במוסדות להשכלה גבוהה כמה עשרות חרדים. אלו שהיו מספיק חזקים כדי לשחות נגד הזרם וללמוד באוניברסיטאות רגילות. השנה לומדים במוסדות להשכלה גבוהה יותר מ-11 אלף סטודנטים חרדיים. רק השנה התחילו את הלימודים 4,000 סטודנטים חרדים. זו מהפכה. לא הכול טוב בה.

בהרבה מהמוסדות להשכלה גבוהה, המיועדים לחרדים (כמו מכללת אונו), הלימודים לא פעם דומים לחלטורה, בחלק מהמקומות מצנזרים תכני לימוד ‘בעייתיים’, אבל המטרה מושגת.

מחקר של מרכז טאוב שפורסם בדצמבר 2017 גילה עליה מדהימה בשיעורי התעסוקה בקרב גברים ונשים חרדיים. אצל נשים התגלה קשר ישיר בין רכישת תואר אקדמי לתעסוקה. אצל גברים התברר כי נקודת המפנה לגבי כניסה לשוק העבודה היא ההחלטה ללמוד לימודים אקדמיים.

האם ניתן לחולל את אותה מהפכה בלי הפרדה?

ההפרדה המגדרית היא ללא ספק בעייתית, היא פוגעת בכל מה שהשכלה גבוהה אמורה לסמל. חופש, התחככות בשונה, שוויון. ההפרדה גם פוגעת במרצות חילוניות, שמופלות לרעה לעומת מרצים חילוניים, בכך שלא מתירים להן ללמד את הסטודנטים החרדיים (ניתן לרפא את הפגיעה בהעדפה לטובה של המרצות בקמפוס החילוני).

המחיר כבד, אבל שווה לשלם אותו. לפי המחקר של ד”ר גלעד מלאך, שנעשה עבור המועצה להשכלה גבוהה, 70-80 אחוזים מהסטודנטים החרדיים לא היו מתחילים ללמוד אם לא הייתה הפרדה במכללה בה הם לומדים. כל עוד יישמר הכלל שלימודי תואר שני לא נעשים בהפרדה, זה באמת יהיה מחיר זמני, גשר כדי להעביר חרדים לתוך שוק העבודה.

במהלך הכתבה שהכנו בנושא ראיינו בוגר מצטיין למשפטים של מכללת אונו. שאלנו אותו איך זה כל כך דרמטי מבחינתו ללמוד בהפרדה כששנייה אחר כך הוא הלך להתמחות בפרקליטות ולעבוד לצידן של פרקליטות רבות, שלא לדבר על לקבל מהן הוראות.

“זה היה זמן מוגדר, לתקופה קצרה, שיש הבדלי מעמדות מאוד מאוד גדולים”. לא נורא משכנע וזו אולי הנקודה.

אם החרדים צריכים איזה ישראבלוף כדי להצדיק את כניסתם לשוק העבודה המעורב, אז בואו נספק להם אותו. עבור רבים מהסטודנטים החרדים, את הרעיונות שהביע פרופסור ברק, הם שמעו בפעם הראשונה. כל חייהם נעשה מאמץ גדול שלא ייחשפו לרעיונות כאלו. אם זה עולה לנו במחיצה, אז שתהיה מחיצה.

מתוך הבלוג של רביב דרוקר. המאמר התפרסם ב”הארץ”

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות